1 Saiu, pois, Abrão do Egito e foi para o Neguebe, com sua mulher e com tudo o que possuía, e Ló foi com ele.

2 Abrão tinha enriquecido muito, tanto em gado como em prata e ouro.

3 Ele partiu do Neguebe em direção a Betel, indo de um lugar a outro, até que chegou ao lugar entre Betel e Ai onde já havia armado acampamento anteriormente

4 e onde, pela primeira vez, tinha construído um altar. Ali Abrão invocou o nome do Senhor.

5 Ló, que acompanhava Abrão, também possuía rebanhos e tendas.

6 E não podiam morar os dois juntos na mesma região, porque possuíam tantos bens que a terra não podia sustentá-los.

7 Por isso surgiu uma desavença entre os pastores dos rebanhos de Abrão e os de Ló. Nessa época os cananeus e os ferezeus habitavam aquela terra.

8 Então Abrão disse a Ló: "Não haja desavença entre mim e você, ou entre os seus pastores e os meus; afinal somos irmãos!

9 Aí está a terra inteira diante de você. Vamos nos separar! Se você for para a esquerda, irei para a direita; se for para a direita, irei para a esquerda".

10 Olhou então Ló e viu todo o vale do Jordão, todo ele bem irrigado, até Zoar; era como o jardim do Senhor, como a terra do Egito. Isto se deu antes do Senhor destruir Sodoma e Gomorra.

11 Ló escolheu todo o vale do Jordão e partiu em direção ao Leste. Assim os dois se separaram:

12 Abrão ficou na terra de Canaã, mas Ló mudou seu acampamento para um lugar próximo a Sodoma, entre as cidades do vale.

13 Ora, os homens de Sodoma eram extremamente perversos e pecadores contra o Senhor.

14 Disse o Senhor a Abrão, depois que Ló separou-se dele: "De onde você está, olhe para o Norte, para o Sul, para o Leste e para o Oeste:

15 Toda a terra que você está vendo darei a você e à sua descendência para sempre.

16 Tornarei a sua descendência tão numerosa como o pó da terra. Se for possível contar o pó da terra, também se poderá contar a sua descendência.

17 Percorra esta terra de alto a baixo, de um lado a outro, porque eu a darei a você".

18 Então Abrão mudou seu acampamento e passou a viver próximo aos carvalhos de Manre, em Hebrom, onde construiu um altar dedicado ao Senhor.

1 א ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו--הנגבה

2 ב ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב

3 ג וילך למסעיו מנגב ועד בית אל--עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי

4 ד אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה

5 ה וגם ללוט--ההלך את אברם  היה צאן ובקר ואהלים

6 ו ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו  כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו

7 ז ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ

8 ח ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך  כי אנשים אחים אנחנו

9 ט הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי  אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה

10 י וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה--לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער

11 יא ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו

12 יב אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם

13 יג ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד

14 יד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם--צפנה ונגבה וקדמה וימה

15 טו כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם

16 טז ושמתי את זרעך כעפר הארץ  אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ--גם זרעך ימנה

17 יז קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה  כי לך אתננה

18 יח ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא--אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה  {פ}