1 O Senhor foi bondoso com Sara, como lhe dissera, e fez por ela o que prometera.

2 Sara engravidou e deu um filho a Abraão em sua velhice, na época fixada por Deus em sua promessa.

3 Abraão deu o nome de Isaque ao filho que Sara lhe dera.

4 Quando seu filho Isaque tinha oito dias de vida, Abraão o circuncidou, conforme Deus lhe havia ordenado.

5 Estava ele com cem anos de idade quando lhe nasceu Isaque, seu filho.

6 E Sara disse: "Deus me encheu de riso, e todos os que souberem disso rirão comigo".

7 E acrescentou: "Quem diria a Abraão que Sara amamentaria filhos? Contudo eu lhe dei um filho em sua velhice! "

8 O menino cresceu e foi desmamado. No dia em que Isaque foi desmamado, Abraão deu uma grande festa.

9 Sara, porém, viu que o filho que Hagar, a egípcia, dera a Abraão estava rindo de Isaque,

10 e disse a Abraão: "Livre-se daquela escrava e do seu filho, porque ele jamais será herdeiro com o meu filho Isaque".

11 Isso perturbou demais Abraão, pois envolvia um filho seu.

12 Mas Deus lhe disse: "Não se perturbe por causa do menino e da escrava. Atenda a tudo o que Sara lhe pedir, porque será por meio de Isaque que a sua descendência há de ser considerada.

13 Mas também do filho da escrava farei um povo; afinal ele é seu descendente".

14 Na manhã seguinte, Abraão pegou alguns pães e uma vasilha de couro cheia d’água, entregou-os a Hagar e, tendo-os colocado nos ombros dela, despediu-a com o menino. Ela se pôs a caminho e ficou vagando pelo deserto de Berseba.

15 Quando acabou a água da vasilha, ela deixou o menino debaixo de um arbusto

16 e foi sentar-se perto dali, à distância de um tiro de flecha, porque pensou: "Não posso ver o menino morrer". Sentada ali perto, começou a chorar.

17 Deus ouviu o choro do menino, e o anjo de Deus, do céu, chamou Hagar e lhe disse: "O que a aflige, Hagar? Não tenha medo; Deus ouviu o menino chorar, lá onde você o deixou.

18 Levante o menino e tome-o pela mão, porque dele farei um grande povo".

19 Então Deus lhe abriu os olhos, e ela viu uma fonte. Foi até lá, encheu de água a vasilha e deu de beber ao menino.

20 Deus estava com o menino. Ele cresceu, viveu no deserto e tornou-se flecheiro.

21 Vivia no deserto de Parã, e sua mãe conseguiu-lhe uma mulher da terra do Egito.

22 Naquela ocasião, Abimeleque, acompanhado de Ficol, comandante do seu exército, disse a Abraão: "Deus está contigo em tudo o que fazes.

23 Agora, jura-me, diante de Deus, que não vais enganar-me, nem a mim nem a meus filhos e descendentes. Trata a nação que te acolheu como estrangeiro com a mesma bondade com que te tratei".

24 Respondeu Abraão: "Eu juro! "

25 Todavia Abraão reclamou com Abimeleque a respeito de um poço que os servos de Abimeleque lhe tinham tomado à força.

26 Mas Abimeleque lhe respondeu: "Não sei quem fez isso. Nunca me disseste nada, e só fiquei sabendo disso hoje".

27 Então Abraão trouxe ovelhas e bois, deu-os a Abimeleque, e os dois firmaram um acordo.

28 Abraão separou sete ovelhas do rebanho,

29 pelo que Abimeleque lhe perguntou: "Que significam estas sete ovelhas que separaste das demais? "

30 Ele respondeu: "Aceita estas sete ovelhas de minhas mãos como testemunho de que eu cavei este poço".

31 Por isso aquele lugar foi chamado Berseba, porque ali os dois fizeram um juramento.

32 Firmado esse acordo em Berseba, Abimeleque e Ficol, comandante das suas tropas, voltaram para a terra dos filisteus.

33 Abraão, por sua vez, plantou uma tamargueira em Berseba e ali invocou o nome do Senhor, o Deus Eterno.

34 E morou Abraão na terra dos filisteus por longo tempo.

1 א ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר

2 ב ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים

3 ג ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק

4 ד וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים

5 ה ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו

6 ו ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים  כל השמע יצחק לי

7 ז ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה  כי ילדתי בן לזקניו

8 ח ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק

9 ט ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק

10 י ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה  כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק

11 יא וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו

12 יב ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה  כי ביצחק יקרא לך זרע

13 יג וגם את בן האמה לגוי אשימנו  כי זרעך הוא

14 יד וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע

15 טו ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם

16 טז ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך

17 יז וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם

18 יח קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו  כי לגוי גדול אשימנו

19 יט ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער

20 כ ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת

21 כא וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים  {פ}

22 כב ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר  אלהים עמך בכל אשר אתה עשה

23 כג ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה

24 כד ויאמר אברהם אנכי אשבע

25 כה והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך

26 כו ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום

27 כז ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית

28 כח ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן

29 כט ויאמר אבימלך אל אברהם  מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה

30 ל ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי  בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת

31 לא על כן קרא למקום ההוא--באר שבע  כי שם נשבעו שניהם

32 לב ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים

33 לג ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם

34 לד ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים  {פ}