1 Vejam! O Senhor vai arrasar a terra e devastá-la; arruinará sua superfície e espalhará seus habitantes.

2 Será o mesmo para o sacerdote e o povo, para o senhor e o servo, para a senhora e a serva, para o vendedor e o comprador, para quem toma emprestado e quem empresta, para o devedor e o credor.

3 A terra será completamente arrasada e totalmente saqueada. Quem falou esta palavra foi o Senhor.

4 A terra seca-se e murcha, o mundo definha e murcha, definham os nobres da terra.

5 A terra está contaminada pelos seus habitantes, porque desobedeceram às leis, violaram os decretos e quebraram a aliança eterna.

6 Por isso a maldição consome a terra, e seu povo é culpado. Por isso os habitantes da terra são consumidos pelo fogo, ao ponto de sobrarem pouquíssimos.

7 O vinho novo vai-se, e a videira murcha; todos os que se divertiam gemem.

8 O som festivo dos tamborins foi silenciado, o barulho dos que se alegram parou, a harpa cheia de júbilo está muda.

9 Já não bebem vinho entoando canções; a bebida fermentada é amarga para os que a bebem.

10 A cidade vã está em ruínas; a entrada de cada casa está fechada.

11 Nas ruas clamam por vinho; toda a alegria chegou ao fim, toda celebração foi eliminada da terra.

12 A cidade foi deixada em ruínas, sua porta feita em pedaços.

13 Assim será na terra, entre as nações, como quando se usa a vara na oliveira ou se buscam os restos das uvas após a colheita.

14 Erguem as vozes, cantam de alegria; desde o Ocidente aclamam a majestade do Senhor.

15 Dêem glória, pois, ao Senhor no Oriente, e nas ilhas do mar exaltem o nome do Senhor, o Deus de Israel.

16 Desde os confins da terra ouvimos cantarem: "Glória seja dada ao Justo! " Mas eu disse: "Que desgraça! Que desgraça! Ai de mim! Os traidores traem! Os traidores agem traiçoeiramente! "

17 Pavor, cova e laço o aguardam, ó habitantes da terra!

18 Quem fugir ao grito de terror cairá na cova; quem sair da cova será pego no laço. Abertas estão as comportas dos céus; tremem os alicerces da terra.

19 A terra foi despedaçada, está destruída, totalmente abalada!

20 A terra cambaleia como um bêbado, balança como uma cabana ao vento; tão pesada sobre ela é a culpa de sua rebelião que cai para nunca mais se levantar!

21 Naquele dia o Senhor castigará os poderes em cima nos céus e os reis em baixo na terra.

22 Eles serão arrebanhados como prisioneiros numa masmorra, trancados numa prisão e castigados depois de muitos dias.

23 A lua ficará humilhada, e o sol, envergonhado; pois o Senhor dos Exércitos reinará no monte Sião e em Jerusalém, glorioso na presença dos seus líderes!

1 א הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה

2 ב והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו

3 ג הבוק תבוק הארץ והבוז תבז  כי יהוה דבר את הדבר הזה

4 ד אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ

5 ה והארץ חנפה תחת ישביה  כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם

6 ו על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער

7 ז אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב

8 ח שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור

9 ט בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו

10 י נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא

11 יא צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ

12 יב נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער

13 יג כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר

14 יד המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים

15 טו על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל  {ס}

16 טז מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו

17 יז פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ

18 יח והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח  כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ

19 יט רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ

20 כ נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום  {ס}

21 כא והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה

22 כב ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו

23 כג וחפרה הלבנה ובושה החמה  כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד  {פ}