1 O anjo do Senhor subiu de Gilgal a Boquim e disse: "Tirei vocês do Egito e os trouxe para a terra que prometi com juramento que daria a seus antepassados. Eu disse: Jamais quebrarei a minha aliança com vocês.

2 E vocês não farão acordo com o povo desta terra, mas demolirão os altares deles. Por quê vocês não me obedeceram?

3 Portanto, agora lhes digo que não os expulsarei da presença de vocês; eles serão seus adversários, e os deuses deles serão uma armadilha para vocês".

4 Quando o anjo do Senhor acabou de falar a todos os israelitas, o povo chorou em alta voz,

5 e ao lugar chamaram Boquim. Ali ofereceram sacrifícios ao Senhor.

6 Depois que Josué despediu os israelitas, eles saíram para ocupar a terra, cada um a sua herança.

7 O povo prestou culto ao Senhor durante toda a vida de Josué e dos líderes que continuaram vivos depois de Josué e que tinham visto todos os grandes feitos que o Senhor realizara em favor de Israel.

8 Josué, filho de Num, servo do Senhor, morreu com a idade de cento e dez anos.

9 Foi sepultado na terra de sua herança, em Timnate-Heres, nos montes de Efraim, ao norte do monte Gaás.

10 Depois que toda aquela geração foi reunida a seus antepassados, surgiu uma nova geração que não conhecia o Senhor e o que ele havia feito por Israel.

11 Então os israelitas fizeram o que o Senhor reprova e prestaram culto aos baalins.

12 Abandonaram o Senhor, o Deus dos seus antepassados, que os havia tirado do Egito, e seguiram e adoraram vários deuses dos povos ao seu redor, provocando a ira do Senhor.

13 Abandonaram o Senhor e prestaram culto a Baal e aos postes sagrados.

14 A ira do Senhor se acendeu contra Israel, e ele os entregou nas mãos de invasores que os saquearam. Ele os entregou aos inimigos ao seu redor, aos quais já não conseguiam resistir.

15 Sempre que os israelitas saíam para a batalha, a mão do Senhor era contra eles para derrotá-los, conforme lhes havia advertido e jurado. Grande angústia os dominava.

16 Então o Senhor levantou juízes, que os libertaram das mãos daqueles que os atacavam.

17 Mesmo assim eles não quiseram ouvir os juízes, antes se prostituíram com outros deuses e os adoraram. Ao contrário dos seus antepassados, logo se desviaram do caminho pelo qual os seus antepassados tinham andado, o caminho da obediência aos mandamentos do Senhor.

18 Sempre que o Senhor lhes levantava um juiz, ele estava com o juiz e os salvava das mãos de seus inimigos enquanto o juiz vivia; pois o Senhor tinha misericórdia por causa dos gemidos deles diante daqueles que os oprimiam e os afligiam.

19 Mas, quando o juiz morria, o povo voltava a caminhos ainda piores do que os caminhos dos seus antepassados, seguindo outros deuses, prestando-lhes culto e adorando-os. Recusavam-se a abandonar suas práticas e seu caminho obstinado.

20 Por isso a ira do Senhor acendeu-se contra Israel, e ele disse: "Como este povo violou a aliança que fiz com os seus antepassados e não tem ouvido a minha voz,

21 não expulsarei de diante deles nenhuma das nações que Josué deixou quando morreu.

22 Eu as usarei para pôr Israel à prova e ver se guardarão o caminho do Senhor e se andarão nele como o fizeram os seus antepassados".

23 O Senhor havia permitido que essas nações permanecessem; não as expulsou de imediato, e não as entregou nas mãos de Josué.

1 א ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים  {פ} br   br ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם

2 ב ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת--מזבחותיהם תתצון ולא שמעתם בקולי מה זאת עשיתם

3 ג וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש

4 ד ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו

5 ה ויקראו שם המקום ההוא בכים ויזבחו שם ליהוה  {פ}

6 ו וישלח יהושע את העם וילכו בני ישראל איש לנחלתו לרשת את הארץ

7 ז ויעבדו העם את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל

8 ח וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים

9 ט ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים מצפון להר געש

10 י וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם את המעשה אשר עשה לישראל  {פ}

11 יא ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים

12 יב ויעזבו את יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את יהוה

13 יג ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות

14 יד ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם

15 טו בכל אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד

16 טז ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם

17 יז וגם אל שפטיהם לא שמעו--כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם  סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה--לא עשו כן

18 יח וכי הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט  כי ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם

19 יט והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם  לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה

20 כ ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו לקולי

21 כא גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת

22 כב למען נסות בם את ישראל  השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם--אם לא

23 כג וינח יהוה את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע  {פ}