1 Quando o rei cananeu de Arade, que vivia no Neguebe, soube que Israel vinha pela estrada de Atarim, atacou os israelitas e capturou alguns deles.

2 Então Israel fez este voto ao Senhor: "Se entregares este povo em nossas mãos, destruiremos totalmente as suas cidades".

3 O Senhor ouviu o pedido de Israel e lhes entregou os cananeus. Israel os destruiu completamente, a eles e às suas cidades; de modo que o lugar foi chamado Hormá.

4 Partiram eles do monte Hor pelo caminho do mar Vermelho, para contornarem a terra de Edom. Mas o povo ficou impaciente no caminho

5 e falou contra Deus e contra Moisés, dizendo: "Por que vocês nos tiraram do Egito para morrermos no deserto? Não há pão! Não há água! E nós detestamos esta comida miserável! "

6 Então o Senhor enviou serpentes venenosas que morderam o povo, e muitos morreram.

7 O povo foi a Moisés e disse: "Pecamos quando falamos contra o Senhor e contra você. Ore pedindo ao Senhor que tire as serpentes do meio de nós". E Moisés orou pelo povo.

8 O Senhor disse a Moisés: "Faça uma serpente e coloque-a no alto de um poste; quem for mordido e olhar para ela viverá".

9 Moisés fez então uma serpente de bronze e a colocou num poste. Quando alguém era mordido por uma serpente e olhava para a serpente de bronze, permanecia vivo.

10 Os israelitas partiram e acamparam em Obote.

11 Depois partiram de Obote e acamparam em Ijé-Abarim, no deserto defronte de Moabe, ao leste.

12 Dali partiram e acamparam no vale de Zerede.

13 Partiram dali e acamparam do outro lado do Arnom, que fica no deserto que se estende até o território amorreu. O Arnom é a fronteira de Moabe, entre Moabe e os amorreus.

14 É por isso que se diz no Livro das Guerras do Senhor: "... Vaebe, em Sufá, e os vales, o Arnom

15 e as ravinas dos vales que se estendem até a cidade de Ar e chegam até a fronteira de Moabe".

16 De lá prosseguiram até Beer, ao poço do qual o Senhor disse a Moisés: "Reúna o povo, e eu lhe darei água".

17 Então Israel cantou esta canção: "Brote água, ó poço! Cantem a seu respeito,

18 a respeito do poço que os líderes cavaram, que os nobres abriram com cetros e cajados". Então saíram do deserto para Mataná,

19 de Mataná para Naaliel, de Naaliel para Bamote,

20 e de Bamote para o vale de Moabe, onde o topo do Pisga defronta com o deserto de Jesimom.

21 Israel enviou mensageiros para dizer a Seom, rei dos amorreus:

22 "Deixa-nos atravessar a tua terra. Não entraremos em nenhuma plantação, em nenhuma vinha, nem beberemos água de poço algum. Passaremos pela estrada do rei até que tenhamos atravessado o teu território".

23 Seom, porém, não deixou Israel atravessar o seu território. Convocou todo o seu exército e atacou Israel no deserto. Quando chegou a Jaza, lutou contra Israel.

24 Porém Israel o destruiu com a espada e tomou-lhe as terras desde o Arnom até o Jaboque, até o território dos amonitas, pois Jazar estava na fronteira dos amonitas.

25 Israel capturou todas as cidades dos amorreus e as ocupou, inclusive Hesbom e todos os seus povoados.

26 Hesbom era a cidade de Seom, rei dos amorreus, que havia lutado contra o antigo rei de Moabe, tendo lhe tomado todas as suas terras até o Arnom.

27 É por isso que os poetas dizem: "Venham a Hesbom! Seja ela reconstruída; seja restaurada a cidade de Seom!

28 "Fogo saiu de Hesbom, uma chama da cidade de Seom; consumiu Ar, de Moabe, os senhores do alto Arnom.

29 Ai de você, Moabe! Você está destruído, ó povo de Camos! Ele fez de seus filhos, fugitivos e de suas filhas, prisioneiras de Seom, rei dos amorreus.

30 "Mas nós os derrotamos; Hesbom está destruída por todo o caminho até Dibom. Nós os arrasamos até Nofá, e até Medeba".

31 Assim Israel habitou na terra dos amorreus.

32 Moisés enviou espiões a Jazar, e os israelitas tomaram os povoados ao redor e expulsaram os amorreus que ali estavam.

33 Depois voltaram e subiram pelo caminho de Basã, e Ogue, rei de Basã, com todo o seu exército, marchou para enfrentá-los em Edrei.

34 Mas o Senhor disse a Moisés: "Não tenha medo dele, pois eu o entreguei a você, juntamente com todo o seu exército e com a sua terra. Você fará com ele o que fez com Seom, rei dos amorreus, que habitava em Hesbom".

35 Então eles o derrotaram, bem como os seus filhos e todo o seu exército, não lhes deixando sobrevivente algum. E tomaram posse da terra dele.

1 א וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי

2 ב וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר  אם נתן תתן את העם הזה בידי--והחרמתי את עריהם

3 ג וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה  {פ}

4 ד ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך

5 ה וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר  כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל

6 ו וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל

7 ז ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך--התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם

8 ח ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי

9 ט ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש--והביט אל נחש הנחשת וחי

10 י ויסעו בני ישראל ויחנו באבת

11 יא ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש

12 יב משם נסעו ויחנו בנחל זרד

13 יג משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי  כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי

14 יד על כן יאמר בספר מלחמת יהוה  את והב בסופה ואת הנחלים ארנון

15 טו ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב

16 טז ומשם בארה  הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים  {ס}

17 יז אז ישיר ישראל את השירה הזאת  עלי באר ענו לה

18 יח באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה

19 יט וממתנה נחליאל ומנחליאל במות

20 כ ומבמות הגיא אשר בשדה מואב--ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן  {פ}

21 כא וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר

22 כב אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם--לא נשתה מי באר  בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך

23 כג ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל

24 כד ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון--כי עז גבול בני עמון

25 כה ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה

26 כו כי חשבון--עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן

27 כז על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון

28 כח כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן  אכלה ער מואב בעלי במות ארנן

29 כט אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון

30 ל ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא

31 לא וישב ישראל בארץ האמרי

32 לב וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש (ויורש) את האמרי אשר שם

33 לג ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה--אדרעי

34 לד ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון

35 לה ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו