24 וינחם דוד את בת ־ שבעאשתוויבאאליהוישכבעמהותלדבןויקראאת ־ שמושלמהויהוהאהבו ׃
9 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם ־ באאל ־ אשתאחיוושחתארצהלבלתינתן ־ זרעלאחיו ׃
10 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם ־ אתו ׃
26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל ־ הארץובכל ־ הרמשהרמשעל ־ הארץ ׃
27 ויברא אלהים ׀ את ־ האדםבצלמובצלםאלהיםבראאתוזכרונקבהבראאתם ׃
28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את ־ הארץוכבשהורדובדגתהיםובעוףהשמיםובכל ־ חיההרמשתעל ־ הארץ ׃
14 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת ׃
6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני ׃
21 ויתחזק אביהו וישא ־ לונשיםארבעעשרהויולדעשריםושניםבניםוששעשרהבנות ׃ ס
5 כי ־ יקחאישאשהחדשהלאיצאבצבאולא ־ יעברעליולכל ־ דברנקייהיהלביתושנהאחתושמחאת ־ אשתואשר ־ לקח ׃ ס
2 ישקני מנשיקות פיהו כי ־ טוביםדדיךמיין ׃
29 כן הבא אל ־ אשתרעהולאינקהכל ־ הנגעבה ׃
10 שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ־ ישעמעילצדקהיעטניכחתןיכהןפארוככלהתעדהכליה ׃
7 כלך יפה רעיתי ומום אין בך ׃ ס
14 שובו בנים שובבים נאם ־ יהוהכיאנכיבעלתיבכםולקחתיאתכםאחדמעירושניםממשפחהוהבאתיאתכםציון ׃
4 אשת ־ חילעטרתבעלהוכרקבבעצמותיומבישה ׃
13 והוא אשה בבתוליה יקח ׃
14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את ־ אלהלאיקחכיאם ־ בתולהמעמיויקחאשה ׃
10 ואיש אשר ינאף את ־ אשתאישאשרינאףאת ־ אשתרעהומות ־ יומתהנאףוהנאפת ׃
13 ואיש אשר ישכב את ־ זכרמשכביאשהתועבהעשושניהםמותיומתודמיהםבם ׃
9 טובים השנים מן ־ האחדאשריש ־ להםשכרטובבעמלם ׃
10 כי אם ־ יפלוהאחדיקיםאת ־ חברוואילוהאחדשיפולואיןשנילהקימו ׃
11 גם אם ־ ישכבושניםוחםלהםולאחדאיךיחם ׃
12 ואם ־ יתקפוהאחדהשניםיעמדונגדווהחוטהמשלשלאבמהרהינתק ׃
10 אשת ־ חילמיימצאורחקמפניניםמכרה ׃
22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה ׃
22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה ׃
15 ולא ־ אחדעשהושאררוחלוומההאחדמבקשזרעאלהיםונשמרתםברוחכםובאשתנעוריךאל ־ יבגד ׃
16 כי ־ שנאשלחאמריהוהאלהיישראלוכסהחמסעל ־ לבושואמריהוהצבאותונשמרתםברוחכםולאתבגדו ׃ ס
7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי ־ קדשהואלאלהיו ׃
3 אשתך ׀ כגפןפריהבירכתיביתךבניךכשתליזיתיםסביבלשלחנך ׃
17 וינגע יהוה ׀ את ־ פרעהנגעיםגדליםואת ־ ביתועל ־ דברשריאשתאברם ׃
18 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה ־ זאתעשיתלילמהלא ־ הגדתליכיאשתךהוא ׃
2 ונקבצו בני ־ יהודהובני ־ ישראליחדוושמולהםראשאחדועלומן ־ הארץכיגדוליוםיזרעאל ׃
21 ויפל יהוה אלהים ׀ תרדמהעל ־ האדםויישןויקחאחתמצלעתיוויסגרבשרתחתנה ׃
22 ויבן יהוה אלהים ׀ את ־ הצלעאשר ־ לקחמן ־ האדםלאשהויבאהאל ־ האדם ׃
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה ־ זאת ׃
24 על ־ כןיעזב ־ אישאת ־ אביוואת ־ אמוודבקבאשתווהיולבשראחד ׃
1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ול/ה שפחה מצרית ושמה הגר ׃
2 ותאמר שרי אל ־ אברםהנה ־ נאעצרנייהוהמלדתבא ־ נאאל ־ שפחתיאוליאבנהממנהוישמעאברםלקולשרי ׃
3 ותקח שרי אשת ־ אברםאת ־ הגרהמצריתשפחתהמקץעשרשניםלשבתאברםבארץכנעןותתןאתהלאברםאישהלולאשה ׃
36 כה ־ אמראדנייהוהיעןהשפךנחשתךותגלהערותךבתזנותיךעל ־ מאהביךועלכל ־ גלוליתועבותיךוכדמיבניךאשרנתתלהם ׃
37 לכן הנני מקבץ את ־ כל ־ מאהביךאשרערבתעליהםואתכל ־ אשראהבתעלכל ־ אשרשנאתוקבצתיאתםעליךמסביבוגליתיערותךאלהםוראואת ־ כל ־ ערותך ׃
1 רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא ־ חלהכי ־ רביםבני ־ שוממהמבניבעולהאמריהוה ׃
1 והאדם ידע את ־ חוהאשתוותהרותלדאת ־ קיןותאמרקניתיאישאת ־ יהוה ׃
25 וידע אדם עוד את ־ אשתוותלדבןותקראאת ־ שמושתכישת ־ ליאלהיםזרעאחרתחתהבלכיהרגוקין ׃
22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה ׃
13 כי ־ יקחאישאשהובאאליהושנאה ׃
14 ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את ־ האשההזאתלקחתיואקרבאליהולא ־ מצאתילהבתולים ׃
15 ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את ־ בתוליהנעראל ־ זקניהעירהשערה ׃
16 ואמר אבי הנער אל ־ הזקניםאת ־ בתינתתילאישהזהלאשהוישנאה ׃
17 והנה ־ הואשםעלילתדבריםלאמרלא ־ מצאתילבתךבתוליםואלהבתוליבתיופרשוהשמלהלפניזקניהעיר ׃
18 יהי ־ מקורךברוךושמחמאשתנעורך ׃
19 אילת אהבים ויעלת ־ חןדדיהירוךבכל ־ עתבאהבתהתשגהתמיד ׃
22 ויבן יהוה אלהים ׀ את ־ הצלעאשר ־ לקחמן ־ האדםלאשהויבאהאל ־ האדם ׃
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה ־ זאת ׃
24 על ־ כןיעזב ־ אישאת ־ אביוואת ־ אמוודבקבאשתווהיולבשראחד ׃
9 טוב לשבת על ־ פנת ־ גגמאשתמדיניםוביתחבר ׃
24 על ־ כןיעזב ־ אישאת ־ אביוואת ־ אמוודבקבאשתווהיולבשראחד ׃
25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו ׃
5 שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים ׃
9 לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחד מעיניך באחד ענק מצורניך ׃
9 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו ׃
29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה ׃
30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את ־ אשתווהעמידאת ־ האשהלפנייהוהועשהלההכהןאתכל ־ התורההזאת ׃
6 שימני כחותם על ־ לבךכחותםעל ־ זרועךכי ־ עזהכמותאהבהקשהכשאולקנאהרשפיהרשפיאששלהבתיה ׃
7 מים רבים לא יוכלו לכבות את ־ האהבהונהרותלאישטפוהאם ־ יתןאישאת ־ כל ־ הוןביתובאהבהבוזיבוזולו ׃ ס
8 ערות אשת ־ אביךלאתגלהערותאביךהוא ׃ ס
20 ואל ־ אשתעמיתךלא ־ תתןשכבתךלזרעלטמאה ־ בה ׃
18 ויאמר יהוה אלהים לא ־ טובהיותהאדםלבדואעשה ־ לועזרכנגדו ׃
9 ראה חיים עם ־ אשהאשר ־ אהבתכל ־ ימיחייהבלךאשרנתן ־ לךתחתהשמשכלימיהבלךכיהואחלקךבחייםובעמלךאשר ־ אתהעמלתחתהשמש ׃
9 ראה חיים עם ־ אשהאשר ־ אהבתכל ־ ימיחייהבלךאשרנתן ־ לךתחתהשמשכלימיהבלךכיהואחלקךבחייםובעמלךאשר ־ אתהעמלתחתהשמש ׃
32 נאף אשה חסר ־ לבמשחיתנפשוהואיעשנה ׃
7 מים רבים לא יוכלו לכבות את ־ האהבהונהרותלאישטפוהאם ־ יתןאישאת ־ כל ־ הוןביתובאהבהבוזיבוזולו ׃ ס
10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה ־ בןלשרהאשתךושרהשמעתפתחהאהלוהואאחריו ׃
11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים ׃
12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה ־ ליעדנהואדניזקן ׃
24 על ־ כןיעזב ־ אישאת ־ אביוואת ־ אמוודבקבאשתווהיולבשראחד ׃
2 תחלת דבר ־ יהוהבהושע פ ויאמריהוהאל ־ הושעלךקח ־ לךאשתזנוניםוילדיזנוניםכי ־ זנהתזנההארץמאחרייהוה ׃
17 לא תחמד בית רעך לא ־ תחמדאשתרעךועבדוואמתוושורווחמרווכלאשרלרעך ׃ פ
1 כי ־ יקחאישאשהובעלהוהיהאם ־ לאתמצא ־ חןבעיניוכי ־ מצאבהערותדברוכתבלהספרכריתתונתןבידהושלחהמביתו ׃
14 לא תנאף ׃ ס