10 והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי ־ הילדותוהשחרותהבל ׃
22 ויבן יהוה אלהים ׀ את ־ הצלעאשר ־ לקחמן ־ האדםלאשהויבאהאל ־ האדם ׃
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה ־ זאת ׃
24 על ־ כןיעזב ־ אישאת ־ אביוואת ־ אמוודבקבאשתווהיולבשראחד ׃
24 צוף ־ דבשאמרי ־ נעםמתוקלנפשומרפאלעצם ׃
1 מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה ׃
7 אל ־ תהיחכםבעיניךיראאת ־ יהוהוסורמרע ׃
8 רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך ׃
22 לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש ־ גרם ׃
26 כלה שארי ולבבי צור ־ לבביוחלקיאלהיםלעולם ׃
13 כי ־ אתהקניתכליתיתסכניבבטןאמי ׃
14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד ׃