4 ויהי כשמעי ׀ את ־ הדבריםהאלהישבתיואבכהואתאבלהימיםואהיצםומתפלללפניאלהיהשמים ׃
3 לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא ־ באאל ־ פיוסוךלא ־ סכתיעד ־ מלאתשלשתשבעיםימים ׃ פ
3 לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא ־ באאל ־ פיוסוךלא ־ סכתיעד ־ מלאתשלשתשבעיםימים ׃ פ
12 וגם ־ עתהנאם ־ יהוהשבועדיבכל ־ לבבכםובצוםובבכיובמספד ׃
12 וגם ־ עתהנאם ־ יהוהשבועדיבכל ־ לבבכםובצוםובבכיובמספד ׃
16 ויבקש דוד את ־ האלהיםבעדהנערויצםדודצוםובאולןושכבארצה ׃
23 ונצומה ונבקשה מאלהינו על ־ זאתויעתרלנו ׃
23 ונצומה ונבקשה מאלהינו על ־ זאתויעתרלנו ׃
28 ויהי ־ שםעם ־ יהוהארבעיםיוםוארבעיםלילהלחםלאאכלומיםלאשתהויכתבעל ־ הלחתאתדבריהבריתעשרתהדברים ׃
3 ואתנה את ־ פניאל ־ אדניהאלהיםלבקשתפלהותחנוניםבצוםושקואפר ׃
5 ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו ־ צוםוילבשושקיםמגדולםועד ־ קטנם ׃
6 ויגע הדבר אל ־ מלךנינוהויקםמכסאוויעבראדרתומעליוויכסשקוישבעל ־ האפר ׃
7 ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל ־ יטעמומאומהאל ־ ירעוומיםאל ־ ישתו ׃
8 ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל ־ אלהיםבחזקהוישבואישמדרכוהרעהומן ־ החמסאשרבכפיהם ׃
9 מי ־ יודעישובונחםהאלהיםושבמחרוןאפוולאנאבד ׃
10 וירא האלהים את ־ מעשיהםכי ־ שבומדרכםהרעהוינחםהאלהיםעל ־ הרעהאשר ־ דברלעשות ־ להםולאעשה ׃
21 ואקרא שם צום על ־ הנהראהואלהתענותלפניאלהינולבקשממנודרךישרהלנוולטפנוולכל ־ רכושנו ׃
14 קדשו ־ צוםקראועצרהאספוזקניםכלישביהארץביתיהוהאלהיכםוזעקואל ־ יהוה ׃
16 לך כנוס את ־ כל ־ היהודיםהנמצאיםבשושןוצומועליואל ־ תאכלוואל ־ תשתושלשתימיםלילהויוםגם ־ אניונערתיאצוםכןובכןאבואאל ־ המלךאשרלא ־ כדתוכאשראבדתיאבדתי ׃
13 ואני ׀ בחלותםלבושישקעניתיבצוםנפשיותפלתיעל ־ חיקיתשוב ׃
6 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל ־ מוטהתנתקו ׃
3 למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו ־ חפץוכל ־ עצביכםתנגשו ׃
4 הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא ־ תצומוכיוםלהשמיעבמרוםקולכם ׃
5 הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא ־ צוםויוםרצוןליהוה ׃
6 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל ־ מוטהתנתקו ׃