21 ויט משה את ־ ידועל ־ היםויולךיהוה ׀ את ־ היםברוחקדיםעזהכל ־ הלילהוישםאת ־ היםלחרבהויבקעוהמים ׃
22 ויבאו בני ־ ישראלבתוךהיםביבשהוהמיםלהםחמהמימינםומשמאלם ׃
13 כי ־ אתהקניתכליתיתסכניבבטןאמי ׃
14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד ׃
14 לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל ׃
11 ואמר חלותי היא שנות ימין עליון ׃
12 אזכיר מעללי ־ יהכי ־ אזכרהמקדםפלאך ׃
27 הנה אני יהוה אלהי כל ־ בשרהממנייפלאכל ־ דבר ׃
14 אלהים בקדש דרכך מי ־ אלגדולכאלהים ׃
1 את כל ־ הדבראשראנכימצוהאתכםאתותשמרולעשותלא ־ תסףעליוולאתגרעממנו ׃ פ
2 כי ־ יקוםבקרבךנביאאוחלםחלוםונתןאליךאותאומופת ׃
3 ובא האות והמופת אשר ־ דבראליךלאמרנלכהאחריאלהיםאחריםאשרלא ־ ידעתםונעבדם ׃
4 לא תשמע אל ־ דבריהנביאההואאואל ־ חולםהחלוםההואכימנסהיהוהאלהיכםאתכםלדעתהישכםאהביםאת ־ יהוהאלהיכםבכל ־ לבבכםובכל ־ נפשכם ׃
1 ויאמר יהוה אל ־ משהבאאל ־ פרעהכי ־ אניהכבדתיאת ־ לבוואת ־ לבעבדיולמעןשתיאתתיאלהבקרבו ׃
2 ולמען תספר באזני בנך ובן ־ בנךאתאשרהתעללתיבמצריםואת ־ אתתיאשר ־ שמתיבםוידעתםכי ־ אנייהוה ׃
1 למנצח עלמות לבן מזמור לדוד ׃