2 Ja minä lähetän enkelin sinun edelläsi ja karkoitan pois kanaanilaiset, amorilaiset, heettiläiset, perissiläiset, hivviläiset ja jebusilaiset,

4 Kun kansa kuuli tämän kovan puheen, tulivat he murheellisiksi, eikä yksikään pukenut koristuksiaan yllensä.

6 Niin israelilaiset riisuivat koristuksensa ja olivat Hoorebin vuoren luota lähtien ilman niitä.

7 Mutta Mooses otti majan ja pystytti sen leirin ulkopuolelle, jonkun matkan päähän leiristä, ja kutsui sen ilmestysmajaksi; ja jokaisen, jolla oli kysyttävää Herralta, oli mentävä ilmestysmajalle, leirin ulkopuolelle.

8 Ja kun Mooses lähti majalle, nousi koko kansa, ja kukin asettui majansa ovelle ja katseli Mooseksen jälkeen, kunnes hän oli mennyt majaan.

9 Ja aina kun Mooses meni majaan, laskeutui pilvenpatsas ja seisahtui majan ovelle; ja Herra puhutteli Moosesta.

10 Ja kaikki kansa näki pilvenpatsaan seisovan majan ovella; niin kaikki kansa nousi, ja he kumartuivat itsekukin majansa ovella.

11 Ja Herra puhutteli Moosesta kasvoista kasvoihin, niinkuin mies puhuttelee toista. Sitten Mooses palasi takaisin leiriin; mutta Joosua, Nuunin poika, hänen apumiehensä ja palvelijansa, ei poistunut majasta.

22 Ja kun minun kirkkauteni kulkee ohitse, asetan minä sinut kallion rotkoon ja peitän sinut kädelläni, kunnes olen kulkenut ohi.

1 א וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה--אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים  אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה

2 ב ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי

3 ג אל ארץ זבת חלב ודבש  כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה--פן אכלך בדרך

4 ד וישמע העם את הדבר הרע הזה--ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו

5 ה ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף--רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך

6 ו ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב

7 ז ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה

8 ח והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה

9 ט והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה

10 י וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו

11 יא ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל  {פ}

12 יב ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני

13 יג ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה

14 יד ויאמר  פני ילכו והנחתי לך

15 טו ויאמר אליו  אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה

16 טז ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך--הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה  {פ}

17 יז ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה  כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם

18 יח ויאמר  הראני נא את כבדך

19 יט ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם

20 כ ויאמר לא תוכל לראת את פני  כי לא יראני האדם וחי

21 כא ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור

22 כב והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי

23 כג והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו  {פ}