1 Kun nuo kolme miestä eivät enää vastanneet Jobille, koska hän oli omissa silmissään vanhurskas,
2 vihastui buusilainen Elihu, Baarakelin poika, joka oli Raamin sukua; Jobiin hän vihastui, koska tämä piti itseään Jumalaa vanhurskaampana,
3 ja tämän kolmeen ystävään hän vihastui, koska he eivät keksineet vastausta, jolla olisivat osoittaneet Jobin olevan väärässä.
4 Elihu oli odottanut vuoroa puhuakseen Jobille, koska toiset olivat iältään häntä vanhemmat.
5 Mutta kun Elihu näki, ettei noilla kolmella miehellä enää ollut sanaa suussa vastaukseksi, vihastui hän.
7 Minä ajattelin: 'Puhukoon ikä, ja vuosien paljous julistakoon viisautta'.
8 Mutta onhan ihmisissä henki, ja Kaikkivaltiaan henkäys antaa heille ymmärrystä.
9 Eivät iäkkäät ole viisaimmat, eivätkä vanhukset yksin ymmärrä, mikä on oikein.
10 Sentähden minä sanon: Kuule minua; minäkin ilmoitan, mitä tiedän.
11 Katso, minä olen odottanut, mitä teillä olisi sanomista, olen kuunnellut teidän taitavia puheitanne, kunnes olisitte löytäneet osuvat sanat.
12 Niin, minä tarkkasin teitä; mutta katso, ei kukaan ole Jobin sanoja kumonnut, ei kukaan teistä voinut vastata hänen puheisiinsa.
13 Älkää sanoko: 'Meitä vastassa on ilmetty viisaus, vain Jumala voi hänet torjua, ei ihminen'.
14 Minua vastaan hän ei ole todisteita tuonut, enkä käy hänelle vastaamaan teidän puheillanne.
15 He ovat kauhistuneet, eivät enää vastaa; sanat puuttuvat heiltä.
16 Odottaisinko minä, kun he eivät puhu, kun he siinä seisovat enää vastaamatta?
17 Vastaanpa minäkin osaltani, minäkin ilmoitan, mitä tiedän.
18 Sillä minä olen sanoja täynnä, henki rinnassani ahdistaa minua.
19 Katso, minun rintani on kuin viini, jolle ei reikää avata, se on pakahtumaisillaan niinkuin nuorella viinillä täytetyt leilit.
20 Tahdon puhua, saadakseni helpotusta, avata huuleni ja vastata.
21 En pidä kenenkään puolta enkä ketään ihmistä imartele.
1 א וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב br כי הוא צדיק בעיניו
2 ב ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם br באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים br
3 ג ובשלשת רעיו חרה אפו br על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב br
4 ד ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים br
5 ה וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו
6 ו ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר br צעיר אני לימים ואתם ישישים br על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם br
7 ז אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה br
8 ח אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם br
9 ט לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט br
10 י לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני br
11 יא הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין br
12 יב ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם br
13 יג פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש br
14 יד ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו br
15 טו חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים br
16 טז והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד br
17 יז אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני br
18 יח כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני br
19 יט הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע br
20 כ אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה br
21 כא אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה br
22 כב כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני