1 Kun Bileam näki, että Israelin siunaaminen oli Herralle otollista, ei hän enää mennyt niinkuin aina ennen ennusmerkkejä etsimään, vaan käänsi kasvonsa erämaahan.
2 Ja kun Bileam nosti silmänsä ja näki Israelin leiriytyneenä heimokunnittain, niin Jumalan Henki tuli häneen.
4 Näin puhuu hän, joka kuulee Jumalan puheen, joka näkee Kaikkivaltiaan näkyjä, joka lankeaa loveen ja jonka silmät avataan.
5 Kuinka ihanat ovat sinun majasi, Jaakob, sinun asuinsijasi, Israel!
6 Niinkuin laajat purolaaksot, niinkuin puutarhat virran varrella, niinkuin aloepuut, Herran istuttamat, niinkuin setripuut vesien vierillä!
7 Vettä läikkyy sen vesisangoista, ja sen laihot saavat runsaasti vettä. Agagia mahtavampi on sen kuningas, ylhäinen sen kuningasvalta.
8 Jumala vei sen pois Egyptistä; sen sarvet ovat kuin villihärän. Se syö suuhunsa viholliskansat, heidän luunsa se murskaa ja lävistää heidät nuolillansa.
13 'Vaikka Baalak antaisi minulle talonsa täyden hopeata ja kultaa, en sittenkään voisi rikkoa Herran käskyä, en tehdä mitään oman mieleni mukaan, en hyvää, en pahaa'. Minkä Herra puhuu, sen minäkin puhun.
16 Näin puhuu hän, joka kuulee Jumalan puheen ja saa tietonsa Korkeimmalta, joka näkee Kaikkivaltiaan näkyjä, joka lankeaa loveen ja jonka silmät avataan:
17 Minä näen hänet, en kuitenkaan nyt, minä katselen häntä, en kuitenkaan läheltä. Tähti nousee Jaakobista, ja valtikka kohoaa Israelista. Se ruhjoo Mooabilta ohimot, päälaen kaikilta Seetin pojilta.
18 Ja Edomista tulee alusmaa, Seir joutuu vihollistensa omaksi; mutta Israel tekee väkeviä tekoja.
25 Senjälkeen Bileam nousi, lähti matkaan ja palasi kotiinsa; ja myöskin Baalak lähti tiehensä.
1 א וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו
2 ב וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים
3 ג וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין
4 ד נאם--שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים
5 ה מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל
6 ו כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים
7 ז יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו
8 ח אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם--וחציו ימחץ
9 ט כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור
10 י ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים
11 יא ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד
12 יב ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי--דברתי לאמר
13 יג אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר
14 יד ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים
15 טו וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין
16 טז נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים
17 יז אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת
18 יח והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר--איביו וישראל עשה חיל
19 יט וירד מיעקב והאביד שריד מעיר
20 כ וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד
21 כא וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך
22 כב כי אם יהיה לבער קין--עד מה אשור תשבך
23 כג וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל
24 כד וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד
25 כה ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו {פ}