1 Salomão começou a construção do templo do Senhor, em Jerusalém, no monte Mória, para isso designado por Davi, seu pai, no mesmo lugar que Davi preparara, na eira de Ornã, o jebuseu.

2 Foi no segundo dia do segundo mês, no quarto ano de seu reinado, que iniciou a obra.

3 Estes são os fundamentos determinados por Salomão para a construção do templo: de comprimento, sessenta côvados, segundo a antiga medida; de largura, vinte côvados.

4 O pórtico, que se achava no frontispício, e cujo comprimento correspondia à largura do edifício, tinha vinte côvados, e vinte de altura. Era revestido de ouro puro por dentro.

5 A grande sala foi forrada de ciprestes; ele a guarneceu de ouro puro nos lugares em que estavam esculpidas as palmas e as pequenas cadeias.

6 Ornou esta sala com pedras preciosas; o ouro era de Parvaim.

7 O rei revestiu de ouro a sala: traves, umbrais, paredes e portas; nas paredes mandou esculpir querubins.

8 Fez também a construção da sala do Santo dos Santos, cujo comprimento, igual à largura do edifício, era de vinte côvados. O valor do ouro fino, com que o recobriu, era de seiscentos talentos.

9 Mesmo os pregos eram de ouro e pesavam cinqüenta siclos. Revestiu igualmente de ouro os aposentos.

10 Para o interior do Santo dos Santos, mandou esculpir dois querubins e os revestiu de ouro.

11 O comprimento de suas asas era de vinte côvados; uma asa do primeiro, de cinco côvados de comprimento, tocava a parede da sala, e outra, de cinco côvados, tocava a asa do segundo querubim.

12 Uma asa do segundo querubim, de cinco côvados de comprimento, tocava a parede da sala, e a outra, de cinco côvados de comprimento, tocava a asa do primeiro.

13 Assim, a envergadura das asas destes querubins era de vinte côvados. Sustentavam-se sobre seus pés, com o rosto voltado para a sala.

14 O rei mandou fazer uma cortina em púrpura violeta, carmesim e linho fino, e nela mandou bordar querubins.

15 Diante do edifício, levantou duas colunas de trinta e cinco côvados de altura, tendo no alto um capitel de cinco côvados.

16 Como para o santuário, fez pequenas cadeias, colocou-as no cimo das colunas, e suspendeu nelas cem romãs.

17 Levantou colunas, uma à direita e outra à esquerda da fachada do templo: chamou à da direita Jaquim e à da esquerda Boaz.

1 וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנֹות אֶת־בֵּית־יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמֹּורִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקֹום דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי׃

2 וַיָּחֶל לִבְנֹות בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתֹו׃

3 וְאֵלֶּה הוּסַד שְׁלֹמֹה לִבְנֹות אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים הָאֹרֶךְ אַמֹּות בַּמִּדָּה הָרִאשֹׁונָה אַמֹּות שִׁשִּׁים וְרֹחַב אַמֹּות עֶשְׂרִים׃

4 וְהָאוּלָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֹרֶךְ עַל־פְּנֵי רֹחַב־הַבַּיִת אַמֹּות עֶשְׂרִים וְהַגֹּבַהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַיְצַפֵּהוּ מִפְּנִימָה זָהָב טָהֹור׃

5 וְאֵת ׀ הַבַּיִת הַגָּדֹול חִפָּה עֵץ בְּרֹושִׁים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טֹוב וַיַּעַל עָלָיו תִּמֹרִים וְשַׁרְשְׁרֹות׃

6 וַיְצַף אֶת־הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה לְתִפְאָרֶת וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם׃

7 וַיְחַף אֶת־הַבַּיִת הַקֹּרֹות הַסִּפִּים וְקִירֹותָיו וְדַלְתֹותָיו זָהָב וּפִתַּח כְּרוּבִים עַל־הַקִּירֹות׃ ס

8 וַיַּעַשׂ אֶת־בֵּית־קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אָרְכֹּו עַל־פְּנֵי רֹחַב־הַבַּיִת אַמֹּות עֶשְׂרִים וְרָחְבֹּו אַמֹּות עֶשְׂרִים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טֹוב לְכִכָּרִים שֵׁשׁ מֵאֹות׃

9 וּמִשְׁקָל לְמִסְמְרֹות לִשְׁקָלִים חֲמִשִּׁים זָהָב וְהָעֲלִיֹּות חִפָּה זָהָב׃

10 וַיַּעַשׂ בְּבֵית־קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב׃

11 וְכַנְפֵי הַכְּרוּבִים אָרְכָּם אַמֹּות עֶשְׂרִים כְּנַף הָאֶחָד לְאַמֹּות חָמֵשׁ מַגַּעַת לְקִיר הַבַּיִת וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמֹּות חָמֵשׁ מַגִּיעַ לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר׃

12 וּכְנַף הַכְּרוּב הָאֶחָד אַמֹּות חָמֵשׁ מַגִּיעַ לְקִיר הַבָּיִת וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמֹּות חָמֵשׁ דְּבֵקָה לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר׃

13 כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה פֹּרְשִׂים אַמֹּות עֶשְׂרִים וְהֵם עֹמְדִים עַל־רַגְלֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת׃ ס

14 וַיַּעַשׂ אֶת־הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכַרְמִיל וּבוּץ וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים׃ ס

15 וַיַּעַשׂ לִפְנֵי הַבַּיִת עַמּוּדִים שְׁנַיִם אַמֹּות שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ וְהַצֶּפֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשֹׁו אַמֹּות חָמֵשׁ׃ ס

16 וַיַּעַשׂ שַׁרְשְׁרֹות בַּדְּבִיר וַיִּתֵּן עַל־רֹאשׁ הָעַמֻּדִים וַיַּעַשׂ רִמֹּונִים מֵאָה וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרֹות׃

17 וַיָּקֶם אֶת־הָעַמּוּדִים עַל־פְּנֵי הַהֵיכָל אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מֵהַשְּׂמֹאול וַיִּקְרָא שֵׁם־ [הַיְמִינִי כ] (הַיְמָנִי ק) יָכִין וְשֵׁם הַשְּׂמָאלִי בֹּעַז׃ ס