Ezequiel 27 - Bíblia Online

A palavra do Senhor foi-me dirigida nestes termos: 
tu, filho do homem, entoa um cântico fúnebre sobre Tiro. 
Dize à cidade de Tiro, assentada à borda do mar, comerciando com os povos de inumeráveis ilhas: Eis o que diz o Senhor Javé: Tiro, tu dizias: sou um navio de perfeita beleza. 
No coração do mar está o teu domínio, teus construtores acabaram o teu esplendor. 
Fizeram a tua quilha com cipreste de Senir, tomaram um cedro do Líbano para te fazerem um mastro; 
com carvalhos de Basã te fizeram os remos. Teus bancos eram de marfim, incrustados em madeira das ilhas de Quitim. 
Teu velame era de linho do Egito, tecido para te servir de pavilhão: a púrpura violeta e o escarlate das ilhas de Elisa formavam a tua tenda. 
As gentes de Sidon e de Arvad eram teus remadores, os mais hábeis de Sêmer te serviam de pilotos. 
Os velhos de Gebal, experientes, lá estavam, para consertar as tuas fendas. Todos os navios do mar, com seus marujos, vinham a ti para fazer o tráfico. 
As gentes da Pérsia, de Lud e de Put serviam em teu exército, suspendiam em ti o escudo e o capacete, davam-te prestígio. 
Os filhos de Arvad e teu exército guarneciam tuas muralhas e os gamadianos estavam de prontidão sobre tuas torres; penduravam os seus escudos em toda a extensão dos teus muros e completavam a tua beleza. 
Társis negociava contigo toda espécie de riqueza, pagando as tuas mercadorias com prata, ferro, estanho e chumbo. 
Javã, Tubal e Méchec traficavam contigo e te traziam, à guisa de moedas de câmbio, escravos e objetos de bronze. 
As gentes de Togorma pagavam com cavalos de raça, cavalos de sela e mulas. 
As de Dedã traficavam contigo, teu mercado se estendia a inúmeras praias, e te davam em pagamento presas de marfim e de ébano. 
Edom fazia contigo comércio de uma multidão de víveres, e te pagava com rubis, púrpura, bordados, linho fino, corais e rubis. 
Judá e Israel também traficavam contigo e te forneciam trigo de Minit, cera, mel, azeite e bálsamo. 
Damasco era teu cliente devido à multidão dos teus produtos e de tuas variadas riquezas, e pagava em vinho de Helbon e lã de Sahar. 
Dã e Javã, de Uzal, te forneciam ferro polido, cássia e cana aromática, como mercadoria de troca. 
As gentes de Dedã faziam contigo comércio de mantas para cavalo. 
A Arábia e todos os príncipes de Quedar traficavam contigo com cordeiros, carneiros e bodes. 
Os mercadores de Sabá e de Reema faziam negócios contigo e te pagavam com perfumes de primeira qualidade, com gemas de todo gênero e com ouro. 
Harã, Quene, Éden, os mercadores de Sabá, da Assíria e Quelmad faziam negociação contigo, 
de objetos de luxo, mantos de púrpura ou bordados, tecidos de variegadas cores, sólidas cordas trançadas, que serviam de objeto de troca. 
Navios de Társis vogavam a serviço de teus negócios. Ficaste cheia, ficaste por demais pesada, no seio dos mares! 
Conduziram-te os teus remeiros até as grandes águas... O vento do Oriente quebrou-te no coração do mar. 
Tuas riquezas, teus víveres, teus produtos, teus marinheiros e pilotos e consertadores de navios e corretores, todos os guerreiros que possuías contigo, e a multidão que tinhas a bordo foram tragados pelo mar no dia do teu naufrágio. 
Aos gritos dos teus marujos tremeram as plagas; 
então desceram do navio todos os remadores. Os marinheiros, os pilotos do mar ficaram em terra. 
Eles fazem ouvir sobre ti o seu pranto com gritos amargos. Cobrem sua cabeça com poeira e rolam na cinza; 
rapam a cabeça por tua causa, vestem sacos; eles te choram, com o coração angustiado, em amarga lamentação! 
Em sua aflição, entoarão uma ode fúnebre sobre teus males, e a seguinte elegia: Quem era semelhante a Tiro, agora emudecida no meio do mar? 
Quando os teus comerciantes saíam das ondas, abastecias os povos. Pela multidão das tuas riquezas e de teus víveres tu enriquecias os reis da terra. 
Agora, que naufragaste no mar, sepultada no fundo das ondas, tua carga e teu equipamento estão sepultados contigo. 
Todos os habitantes das ilhas estão apavorados com o que te aconteceu. Seus reis estão tomados de terror, sua fronte está abatida. 
Os mercadores dos povos estrangeiros assobiam, ao ver-te; és objeto de terror, aniquilada para sempre! 

וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ 
וְאַתָּה בֶן־אָדָם שָׂא עַל־צֹר קִינָה׃ 
וְאָמַרְתָּ לְצֹור [הַיֹּשְׁבֹתֵי כ] (הַיֹּשֶׁבֶת ק) עַל־מְבֹואֹת יָם רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל־אִיִּים רַבִּים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צֹור אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי׃ 
בְּלֵב יַמִּים גְּבוּלָיִךְ בֹּנַיִךְ כָּלְלוּ יָפְיֵךְ׃ 
בְּרֹושִׁים מִשְּׂנִיר בָּנוּ לָךְ אֵת כָּל־לֻחֹתָיִם אֶרֶז מִלְּבָנֹון לָקָחוּ לַעֲשֹׂות תֹּרֶן עָלָיִךְ׃ 
אַלֹּונִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשֹּׁוטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ־שֵׁן בַּת־אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי [כִּתִּיִּם כ] (כִּתִּיִּים׃ ק) 
שֵׁשׁ־בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיֹות לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ׃ 
יֹשְׁבֵי צִידֹון וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ חֲכָמַיִךְ צֹור הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ׃ 
זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ כָּל־אֳנִיֹּות הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ׃ 
פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכֹובַע תִּלּוּ־בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ׃ 
בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל־חֹומֹותַיִךְ סָבִיב וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלֹותַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל־חֹומֹותַיִךְ סָבִיב הֵמָּה כָּלְלוּ יָפְיֵךְ׃ 
תַּרְשִׁישׁ סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב כָּל־הֹון בְּכֶסֶף בַּרְזֶל בְּדִיל וְעֹופֶרֶת נָתְנוּ עִזְבֹונָיִךְ׃ 
יָוָן תֻּבַל וָמֶשֶׁךְ הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּנֶפֶשׁ אָדָם וּכְלֵי נְחֹשֶׁת נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ׃ 
מִבֵּית תֹּוגַרְמָה סוּסִים וּפָרָשִׁים וּפְרָדִים נָתְנוּ עִזְבֹונָיִךְ׃ 
בְּנֵי דְדָן רֹכְלַיִךְ אִיִּים רַבִּים סְחֹרַת יָדֵךְ קַרְנֹות שֵׁן [וְהֹובְנִים כ] (וְהָבְנִים ק) הֵשִׁיבוּ אֶשְׁכָּרֵךְ׃ 
אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבֹונָיִךְ׃ 
יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ׃ 
דַּמֶּשֶׂק סֹחַרְתֵּךְ בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ מֵרֹב כָּל־הֹון בְּיֵין חֶלְבֹּון וְצֶמֶר צָחַר׃ 
וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל בְּעִזְבֹונַיִךְ נָתָנּוּ בַּרְזֶל עָשֹׁות קִדָּה וְקָנֶה בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה׃ 
דְּדָן רֹכַלְתֵּךְ בְבִגְדֵי־חֹפֶשׁ לְרִכְבָּה׃ 
עֲרַב וְכָל־נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ׃ 
רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּרֹאשׁ כָּל־בֹּשֶׂם וּבְכָל־אֶבֶן יְקָרָה וְזָהָב נָתְנוּ עִזְבֹונָיִךְ׃ 
חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן רֹכְלֵי שְׁבָא אַשּׁוּר כִּלְמַד רֹכַלְתֵּךְ׃ 
הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְמַכְלֻלִים בִּגְלֹומֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ׃ 
אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ שָׁרֹותַיִךְ מַעֲרָבֵךְ וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים׃ 
בְּמַיִם רַבִּים הֱבִיאוּךְ הַשָּׁטִים אֹתָךְ רוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים׃ 
הֹונֵךְ וְעִזְבֹונַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ וְכָל־אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ אֲשֶׁר־בָּךְ וּבְכָל־קְהָלֵךְ אֲשֶׁר בְּתֹוכֵךְ יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְּיֹום מַפַּלְתֵּךְ׃ 
לְקֹול זַעֲקַת חֹבְלָיִךְ יִרְעֲשׁוּ מִגְרֹשֹׁות׃ 
וְיָרְדוּ מֵאָנִיֹּותֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשֹׁוט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ׃ 
וְהִשְׁמִיעוּ עָלַיִךְ בְּקֹולָם וְיִזְעֲקוּ מָרָה וְיַעֲלוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם בָּאֵפֶר יִתְפַּלָּשׁוּ׃ 
וְהִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָרְחָה וְחָגְרוּ שַׂקִּים וּבָכוּ אֵלַיִךְ בְּמַר־נֶפֶשׁ מִסְפֵּד מָר׃ 
וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם קִינָה וְקֹונְנוּ עָלָיִךְ מִי כְצֹור כְּדֻמָה בְּתֹוךְ הַיָּם׃ 
בְּצֵאת עִזְבֹונַיִךְ מִיַּמִּים הִשְׂבַּעַתְּ עַמִּים רַבִּים בְּרֹב הֹונַיִךְ וּמַעֲרָבַיִךְ הֶעֱשַׁרְתְּ מַלְכֵי־אָרֶץ׃ 
עֵת נִשְׁבֶּרֶת מִיַּמִּים בְּמַעֲמַקֵּי־מָיִם מַעֲרָבֵךְ וְכָל־קְהָלֵךְ בְּתֹוכֵךְ נָפָלוּ׃ 
כֹּל יֹשְׁבֵי הָאִיִּים שָׁמְמוּ עָלָיִךְ וּמַלְכֵיהֶם שָׂעֲרוּ שַׂעַר רָעֲמוּ פָּנִים׃ 
סֹחֲרִים בָּעַמִּים שָׁרְקוּ עָלָיִךְ בַּלָּהֹות הָיִית וְאֵינֵךְ עַד־עֹולָם׃ ס 

Ezequiel 28

A palavra do Senhor foi-me dirigida nestes termos: 
tu, filho do homem, entoa um cântico fúnebre sobre Tiro. 
Dize à cidade de Tiro, assentada à borda do mar, comerciando com os povos de inumeráveis ilhas: Eis o que diz o Senhor Javé: Tiro, tu dizias: sou um navio de perfeita beleza. 
No coração do mar está o teu domínio, teus construtores acabaram o teu esplendor. 
Fizeram a tua quilha com cipreste de Senir, tomaram um cedro do Líbano para te fazerem um mastro; 
com carvalhos de Basã te fizeram os remos. Teus bancos eram de marfim, incrustados em madeira das ilhas de Quitim. 
Teu velame era de linho do Egito, tecido para te servir de pavilhão: a púrpura violeta e o escarlate das ilhas de Elisa formavam a tua tenda. 
As gentes de Sidon e de Arvad eram teus remadores, os mais hábeis de Sêmer te serviam de pilotos. 
Os velhos de Gebal, experientes, lá estavam, para consertar as tuas fendas. Todos os navios do mar, com seus marujos, vinham a ti para fazer o tráfico. 
As gentes da Pérsia, de Lud e de Put serviam em teu exército, suspendiam em ti o escudo e o capacete, davam-te prestígio. 
Os filhos de Arvad e teu exército guarneciam tuas muralhas e os gamadianos estavam de prontidão sobre tuas torres; penduravam os seus escudos em toda a extensão dos teus muros e completavam a tua beleza. 
Társis negociava contigo toda espécie de riqueza, pagando as tuas mercadorias com prata, ferro, estanho e chumbo. 
Javã, Tubal e Méchec traficavam contigo e te traziam, à guisa de moedas de câmbio, escravos e objetos de bronze. 
As gentes de Togorma pagavam com cavalos de raça, cavalos de sela e mulas. 
As de Dedã traficavam contigo, teu mercado se estendia a inúmeras praias, e te davam em pagamento presas de marfim e de ébano. 
Edom fazia contigo comércio de uma multidão de víveres, e te pagava com rubis, púrpura, bordados, linho fino, corais e rubis. 
Judá e Israel também traficavam contigo e te forneciam trigo de Minit, cera, mel, azeite e bálsamo. 
Damasco era teu cliente devido à multidão dos teus produtos e de tuas variadas riquezas, e pagava em vinho de Helbon e lã de Sahar. 
Dã e Javã, de Uzal, te forneciam ferro polido, cássia e cana aromática, como mercadoria de troca. 
As gentes de Dedã faziam contigo comércio de mantas para cavalo. 
A Arábia e todos os príncipes de Quedar traficavam contigo com cordeiros, carneiros e bodes. 
Os mercadores de Sabá e de Reema faziam negócios contigo e te pagavam com perfumes de primeira qualidade, com gemas de todo gênero e com ouro. 
Harã, Quene, Éden, os mercadores de Sabá, da Assíria e Quelmad faziam negociação contigo, 
de objetos de luxo, mantos de púrpura ou bordados, tecidos de variegadas cores, sólidas cordas trançadas, que serviam de objeto de troca. 
Navios de Társis vogavam a serviço de teus negócios. Ficaste cheia, ficaste por demais pesada, no seio dos mares! 
Conduziram-te os teus remeiros até as grandes águas... O vento do Oriente quebrou-te no coração do mar. 
Tuas riquezas, teus víveres, teus produtos, teus marinheiros e pilotos e consertadores de navios e corretores, todos os guerreiros que possuías contigo, e a multidão que tinhas a bordo foram tragados pelo mar no dia do teu naufrágio. 
Aos gritos dos teus marujos tremeram as plagas; 
então desceram do navio todos os remadores. Os marinheiros, os pilotos do mar ficaram em terra. 
Eles fazem ouvir sobre ti o seu pranto com gritos amargos. Cobrem sua cabeça com poeira e rolam na cinza; 
rapam a cabeça por tua causa, vestem sacos; eles te choram, com o coração angustiado, em amarga lamentação! 
Em sua aflição, entoarão uma ode fúnebre sobre teus males, e a seguinte elegia: Quem era semelhante a Tiro, agora emudecida no meio do mar? 
Quando os teus comerciantes saíam das ondas, abastecias os povos. Pela multidão das tuas riquezas e de teus víveres tu enriquecias os reis da terra. 
Agora, que naufragaste no mar, sepultada no fundo das ondas, tua carga e teu equipamento estão sepultados contigo. 
Todos os habitantes das ilhas estão apavorados com o que te aconteceu. Seus reis estão tomados de terror, sua fronte está abatida. 
Os mercadores dos povos estrangeiros assobiam, ao ver-te; és objeto de terror, aniquilada para sempre! 

וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ 
וְאַתָּה בֶן־אָדָם שָׂא עַל־צֹר קִינָה׃ 
וְאָמַרְתָּ לְצֹור [הַיֹּשְׁבֹתֵי כ] (הַיֹּשֶׁבֶת ק) עַל־מְבֹואֹת יָם רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל־אִיִּים רַבִּים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צֹור אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי׃ 
בְּלֵב יַמִּים גְּבוּלָיִךְ בֹּנַיִךְ כָּלְלוּ יָפְיֵךְ׃ 
בְּרֹושִׁים מִשְּׂנִיר בָּנוּ לָךְ אֵת כָּל־לֻחֹתָיִם אֶרֶז מִלְּבָנֹון לָקָחוּ לַעֲשֹׂות תֹּרֶן עָלָיִךְ׃ 
אַלֹּונִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשֹּׁוטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ־שֵׁן בַּת־אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי [כִּתִּיִּם כ] (כִּתִּיִּים׃ ק) 
שֵׁשׁ־בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיֹות לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ׃ 
יֹשְׁבֵי צִידֹון וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ חֲכָמַיִךְ צֹור הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ׃ 
זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ כָּל־אֳנִיֹּות הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ׃ 
פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכֹובַע תִּלּוּ־בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ׃ 
בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל־חֹומֹותַיִךְ סָבִיב וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלֹותַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל־חֹומֹותַיִךְ סָבִיב הֵמָּה כָּלְלוּ יָפְיֵךְ׃ 
תַּרְשִׁישׁ סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב כָּל־הֹון בְּכֶסֶף בַּרְזֶל בְּדִיל וְעֹופֶרֶת נָתְנוּ עִזְבֹונָיִךְ׃ 
יָוָן תֻּבַל וָמֶשֶׁךְ הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּנֶפֶשׁ אָדָם וּכְלֵי נְחֹשֶׁת נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ׃ 
מִבֵּית תֹּוגַרְמָה סוּסִים וּפָרָשִׁים וּפְרָדִים נָתְנוּ עִזְבֹונָיִךְ׃ 
בְּנֵי דְדָן רֹכְלַיִךְ אִיִּים רַבִּים סְחֹרַת יָדֵךְ קַרְנֹות שֵׁן [וְהֹובְנִים כ] (וְהָבְנִים ק) הֵשִׁיבוּ אֶשְׁכָּרֵךְ׃ 
אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבֹונָיִךְ׃ 
יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ׃ 
דַּמֶּשֶׂק סֹחַרְתֵּךְ בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ מֵרֹב כָּל־הֹון בְּיֵין חֶלְבֹּון וְצֶמֶר צָחַר׃ 
וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל בְּעִזְבֹונַיִךְ נָתָנּוּ בַּרְזֶל עָשֹׁות קִדָּה וְקָנֶה בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה׃ 
דְּדָן רֹכַלְתֵּךְ בְבִגְדֵי־חֹפֶשׁ לְרִכְבָּה׃ 
עֲרַב וְכָל־נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ׃ 
רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּרֹאשׁ כָּל־בֹּשֶׂם וּבְכָל־אֶבֶן יְקָרָה וְזָהָב נָתְנוּ עִזְבֹונָיִךְ׃ 
חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן רֹכְלֵי שְׁבָא אַשּׁוּר כִּלְמַד רֹכַלְתֵּךְ׃ 
הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְמַכְלֻלִים בִּגְלֹומֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ׃ 
אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ שָׁרֹותַיִךְ מַעֲרָבֵךְ וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים׃ 
בְּמַיִם רַבִּים הֱבִיאוּךְ הַשָּׁטִים אֹתָךְ רוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים׃ 
הֹונֵךְ וְעִזְבֹונַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ וְכָל־אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ אֲשֶׁר־בָּךְ וּבְכָל־קְהָלֵךְ אֲשֶׁר בְּתֹוכֵךְ יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְּיֹום מַפַּלְתֵּךְ׃ 
לְקֹול זַעֲקַת חֹבְלָיִךְ יִרְעֲשׁוּ מִגְרֹשֹׁות׃ 
וְיָרְדוּ מֵאָנִיֹּותֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשֹׁוט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ׃ 
וְהִשְׁמִיעוּ עָלַיִךְ בְּקֹולָם וְיִזְעֲקוּ מָרָה וְיַעֲלוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם בָּאֵפֶר יִתְפַּלָּשׁוּ׃ 
וְהִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָרְחָה וְחָגְרוּ שַׂקִּים וּבָכוּ אֵלַיִךְ בְּמַר־נֶפֶשׁ מִסְפֵּד מָר׃ 
וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם קִינָה וְקֹונְנוּ עָלָיִךְ מִי כְצֹור כְּדֻמָה בְּתֹוךְ הַיָּם׃ 
בְּצֵאת עִזְבֹונַיִךְ מִיַּמִּים הִשְׂבַּעַתְּ עַמִּים רַבִּים בְּרֹב הֹונַיִךְ וּמַעֲרָבַיִךְ הֶעֱשַׁרְתְּ מַלְכֵי־אָרֶץ׃ 
עֵת נִשְׁבֶּרֶת מִיַּמִּים בְּמַעֲמַקֵּי־מָיִם מַעֲרָבֵךְ וְכָל־קְהָלֵךְ בְּתֹוכֵךְ נָפָלוּ׃ 
כֹּל יֹשְׁבֵי הָאִיִּים שָׁמְמוּ עָלָיִךְ וּמַלְכֵיהֶם שָׂעֲרוּ שַׂעַר רָעֲמוּ פָּנִים׃ 
סֹחֲרִים בָּעַמִּים שָׁרְקוּ עָלָיִךְ בַּלָּהֹות הָיִית וְאֵינֵךְ עַד־עֹולָם׃ ס 

Ezequiel 28