Josué 4 - Bíblia Online

Tendo todo o povo atravessado o Jordão, o Senhor disse a Josué: 
Escolhei doze homens dentre o povo, um por tribo, e ordenai-lhes: 
tomai daqui, do meio do Jordão, deste lugar onde os pés dos sacerdotes estiveram parados, doze pedras que levareis convosco e as colocareis no lugar onde haveis de passar a noite. 
Josué convocou os doze homens escolhidos, um por tribo, entre os filhos de Israel. 
E disse-lhes: Ide adiante da arca do Senhor, vosso Deus, no meio do Jordão, e cada um de vós, segundo o número das tribos de Israel, carregue uma pedra no seu ombro. 
Isso ficará como um memorial entre vós. Quando vossos filhos vos perguntarem um dia: que significam essas pedras? 
Responder-lhes-eis: as águas do Jordão foram cortadas diante da arca da aliança do Senhor; quando ela atravessou o Jordão, as águas foram cortadas, e essas pedras são para os israelitas um monumento eterno em memória desse acontecimento. 
Fizeram os filhos de Israel como Josué lhes tinha ordenado: tomaram do meio do leito do Jordão doze pedras, como o Senhor tinha dito a Josué, segundo o número das tribos de Israel. Levaram-nas consigo e depositaram-nas no. lugar onde deviam acampar. 
Pôs também Josué outras doze pedras no leito do Jordão, no lugar onde estiveram parados os pés dos sacerdotes que levavam a arca da aliança. E elas estão ali ainda hoje. 
Os sacerdotes que levavam a arca permaneceram de pé no meio do leito do Jordão até que se cumpriu tudo o que o Senhor tinha ordenado que Josué dissesse ao povo, segundo as ordens que lhe dera Moisés. O povo apressou-se em atravessar o rio. 
Logo que todos passaram, a arca do Senhor e os sacerdotes puseram-se de novo à frente do povo. 
Os rubenitas, os gaditas e a meia tribo de Manassés tinham passado o rio armados, diante dos israelitas, segundo a ordem de Moisés. 
Em número de aproximadamente quarenta mil homens, equipados para o combate, desfilaram diante do Senhor, rumo à planície de Jericó. 
Naquele dia o Senhor exaltou Josué aos olhos de todo o Israel. E todos tiveram para com ele o mesmo respeito que por Moisés, durante toda a sua vida. 
O Senhor disse a Josué: 
Ordena aos sacerdotes, que levam a arca do testemunho, que saiam do Jordão. 
Josué ordenou-lhes: Saí do Jordão. 
E os sacerdotes, que levavam a arca da aliança do Senhor, tendo deixado o leito do rio, ao pisarem seus pés a terra firme, as águas do Jordão retomaram seu lugar e correram caudalosas como antes. 
Ora, o povo saiu do Jordão no décimo dia do primeiro mês, e acampou em Gálgala, na extremidade oriental de Jericó. 
Josué levantou ali as doze pedras tomadas do Jordão. 
E disse aos filhos de Israel: Quando vossos filhos perguntarem um dia a seus pais: que significam essas pedras? 
Responder-lhes-eis nestes termos: Israel atravessou o Jordão a pé enxuto, 
porque o Senhor, vosso Deus, secou diante de vós o leito do Jordão, até que passásseis, do mesmo modo que antes tinha feito ao mar Vermelho, o qual secou diante de nós até que passássemos. 
Isto, para que todos os povos da terra saibam que a mão do Senhor é poderosa, e para que conserveis sempre o temor do Senhor, vosso Deus. 

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּמּוּ כָל־הַגֹּוי לַעֲבֹור אֶת־הַיַּרְדֵּן פ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר׃ 
קְחוּ לָכֶם מִן־הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט׃ 
וְצַוּוּ אֹותָם לֵאמֹר שְׂאוּ־לָכֶם מִזֶּה מִתֹּוךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הָכִין שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם אֹותָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אֹותָם בַּמָּלֹון אֲשֶׁר־תָּלִינוּ בֹו הַלָּיְלָה׃ ס 
וַיִּקְרָא יְהֹושֻׁעַ אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט׃ 
וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהֹושֻׁעַ עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל־תֹּוךְ הַיַּרְדֵּן וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל־שִׁכְמֹו לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל׃ 
לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אֹות בְּקִרְבְּכֶם כִּי־יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם׃ 
וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה בְּעָבְרֹו בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרֹון לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד־עֹולָם׃ 
וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹושֻׁעַ וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתֹּוךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל־הַמָּלֹון וַיַּנִּחוּם שָׁם׃ 
וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהֹושֻׁעַ בְּתֹוךְ הַיַּרְדֵּן תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון הַבְּרִית וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ 
וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרֹון עֹמְדִים בְּתֹוךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־יְהֹושֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל־הָעָם כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה אֶת־יְהֹושֻׁעַ וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ׃ 
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּם כָּל־הָעָם לַעֲבֹור וַיַּעֲבֹר אֲרֹון־יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם׃ 
וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה׃ 
כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבֹות יְרִיחֹו׃ ס 
בַּיֹּום הַהוּא גִּדַּל יְהוָה אֶת־יְהֹושֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ אֹתֹו כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת־מֹשֶׁה כָּל־יְמֵי חַיָּיו׃ פ 
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר׃ 
צַוֵּה אֶת־הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון הָעֵדוּת וְיַעֲלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן׃ 
וַיְצַו יְהֹושֻׁעַ אֶת־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר עֲלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן׃ 
וַיְהִי [בַּעֲלֹות כ] (כַּעֲלֹות ק) הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה מִתֹּוךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפֹּות רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי־הַיַּרְדֵּן לִמְקֹומָם וַיֵּלְכוּ כִתְמֹול־שִׁלְשֹׁום עַל־כָּל־גְּדֹותָיו׃ 
וְהָעָם עָלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחֹו׃ 
וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן־הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהֹושֻׁעַ בַּגִּלְגָּל׃ 
וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת־אֲבֹותָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה׃ 
וְהֹודַעְתֶּם אֶת־בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׃ 
אֲשֶׁר־הֹובִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת־מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַד־עָבְרְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם־סוּף אֲשֶׁר־הֹובִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד־עָבְרֵנוּ׃ 
לְמַעַן דַּעַת כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת־יַד יְהוָה כִּי חֲזָקָה הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל־הַיָּמִים׃ ס 

Josué 5

Tendo todo o povo atravessado o Jordão, o Senhor disse a Josué: 
Escolhei doze homens dentre o povo, um por tribo, e ordenai-lhes: 
tomai daqui, do meio do Jordão, deste lugar onde os pés dos sacerdotes estiveram parados, doze pedras que levareis convosco e as colocareis no lugar onde haveis de passar a noite. 
Josué convocou os doze homens escolhidos, um por tribo, entre os filhos de Israel. 
E disse-lhes: Ide adiante da arca do Senhor, vosso Deus, no meio do Jordão, e cada um de vós, segundo o número das tribos de Israel, carregue uma pedra no seu ombro. 
Isso ficará como um memorial entre vós. Quando vossos filhos vos perguntarem um dia: que significam essas pedras? 
Responder-lhes-eis: as águas do Jordão foram cortadas diante da arca da aliança do Senhor; quando ela atravessou o Jordão, as águas foram cortadas, e essas pedras são para os israelitas um monumento eterno em memória desse acontecimento. 
Fizeram os filhos de Israel como Josué lhes tinha ordenado: tomaram do meio do leito do Jordão doze pedras, como o Senhor tinha dito a Josué, segundo o número das tribos de Israel. Levaram-nas consigo e depositaram-nas no. lugar onde deviam acampar. 
Pôs também Josué outras doze pedras no leito do Jordão, no lugar onde estiveram parados os pés dos sacerdotes que levavam a arca da aliança. E elas estão ali ainda hoje. 
Os sacerdotes que levavam a arca permaneceram de pé no meio do leito do Jordão até que se cumpriu tudo o que o Senhor tinha ordenado que Josué dissesse ao povo, segundo as ordens que lhe dera Moisés. O povo apressou-se em atravessar o rio. 
Logo que todos passaram, a arca do Senhor e os sacerdotes puseram-se de novo à frente do povo. 
Os rubenitas, os gaditas e a meia tribo de Manassés tinham passado o rio armados, diante dos israelitas, segundo a ordem de Moisés. 
Em número de aproximadamente quarenta mil homens, equipados para o combate, desfilaram diante do Senhor, rumo à planície de Jericó. 
Naquele dia o Senhor exaltou Josué aos olhos de todo o Israel. E todos tiveram para com ele o mesmo respeito que por Moisés, durante toda a sua vida. 
O Senhor disse a Josué: 
Ordena aos sacerdotes, que levam a arca do testemunho, que saiam do Jordão. 
Josué ordenou-lhes: Saí do Jordão. 
E os sacerdotes, que levavam a arca da aliança do Senhor, tendo deixado o leito do rio, ao pisarem seus pés a terra firme, as águas do Jordão retomaram seu lugar e correram caudalosas como antes. 
Ora, o povo saiu do Jordão no décimo dia do primeiro mês, e acampou em Gálgala, na extremidade oriental de Jericó. 
Josué levantou ali as doze pedras tomadas do Jordão. 
E disse aos filhos de Israel: Quando vossos filhos perguntarem um dia a seus pais: que significam essas pedras? 
Responder-lhes-eis nestes termos: Israel atravessou o Jordão a pé enxuto, 
porque o Senhor, vosso Deus, secou diante de vós o leito do Jordão, até que passásseis, do mesmo modo que antes tinha feito ao mar Vermelho, o qual secou diante de nós até que passássemos. 
Isto, para que todos os povos da terra saibam que a mão do Senhor é poderosa, e para que conserveis sempre o temor do Senhor, vosso Deus. 

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּמּוּ כָל־הַגֹּוי לַעֲבֹור אֶת־הַיַּרְדֵּן פ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר׃ 
קְחוּ לָכֶם מִן־הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט׃ 
וְצַוּוּ אֹותָם לֵאמֹר שְׂאוּ־לָכֶם מִזֶּה מִתֹּוךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הָכִין שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם אֹותָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אֹותָם בַּמָּלֹון אֲשֶׁר־תָּלִינוּ בֹו הַלָּיְלָה׃ ס 
וַיִּקְרָא יְהֹושֻׁעַ אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט׃ 
וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהֹושֻׁעַ עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל־תֹּוךְ הַיַּרְדֵּן וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל־שִׁכְמֹו לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל׃ 
לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אֹות בְּקִרְבְּכֶם כִּי־יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם׃ 
וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה בְּעָבְרֹו בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרֹון לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד־עֹולָם׃ 
וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹושֻׁעַ וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתֹּוךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל־הַמָּלֹון וַיַּנִּחוּם שָׁם׃ 
וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהֹושֻׁעַ בְּתֹוךְ הַיַּרְדֵּן תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון הַבְּרִית וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ 
וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרֹון עֹמְדִים בְּתֹוךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־יְהֹושֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל־הָעָם כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה אֶת־יְהֹושֻׁעַ וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ׃ 
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּם כָּל־הָעָם לַעֲבֹור וַיַּעֲבֹר אֲרֹון־יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם׃ 
וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה׃ 
כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבֹות יְרִיחֹו׃ ס 
בַּיֹּום הַהוּא גִּדַּל יְהוָה אֶת־יְהֹושֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ אֹתֹו כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת־מֹשֶׁה כָּל־יְמֵי חַיָּיו׃ פ 
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר׃ 
צַוֵּה אֶת־הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון הָעֵדוּת וְיַעֲלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן׃ 
וַיְצַו יְהֹושֻׁעַ אֶת־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר עֲלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן׃ 
וַיְהִי [בַּעֲלֹות כ] (כַּעֲלֹות ק) הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה מִתֹּוךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפֹּות רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי־הַיַּרְדֵּן לִמְקֹומָם וַיֵּלְכוּ כִתְמֹול־שִׁלְשֹׁום עַל־כָּל־גְּדֹותָיו׃ 
וְהָעָם עָלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחֹו׃ 
וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן־הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהֹושֻׁעַ בַּגִּלְגָּל׃ 
וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת־אֲבֹותָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה׃ 
וְהֹודַעְתֶּם אֶת־בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׃ 
אֲשֶׁר־הֹובִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת־מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַד־עָבְרְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם־סוּף אֲשֶׁר־הֹובִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד־עָבְרֵנוּ׃ 
לְמַעַן דַּעַת כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת־יַד יְהוָה כִּי חֲזָקָה הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל־הַיָּמִים׃ ס 

Josué 5