8 ויהוה הוא ׀ ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃
31 הנה ימים באים נאם־יהוה וכרתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה ברית חדשה׃
32 לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־יהוה׃
33 כי זאת הברית אשר אכרת את־בית ישראל אחרי הימים ההם נאם־יהוה נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו־לי לעם׃
34 ולא ילמדו עוד איש את־רעהו ואיש את־אחיו לאמר דעו את־יהוה כי־כולם ידעו אותי למקטנם ועד־גדולם נאם־יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר־עוד׃ ס
27 והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית ׀ זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שמם׃ פ
17 ויכרת יהוידע את־הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם׃
16 ויכרת יהונתן עם־בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד׃
17 ויוסף יהונתן להשביע את־דוד באהבתו אתו כי־אהבת נפשו אהבו׃ ס
18 ביום ההוא כרת יהוה את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃
19 את־הקיני ואת־הקנזי ואת הקדמני׃
20 ואת־החתי ואת־הפרזי ואת־הרפאים׃
21 ואת־האמרי ואת־הכנעני ואת־הגרגשי ואת־היבוסי׃ ס
13 ויגד לכם את־בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על־שני לחות אבנים׃
1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על־בתולה׃
11 והקמתי את־בריתי אתכם ולא־יכרת כל־בשר עוד ממי המבול ולא־יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃
20 כה אמר יהוה אם־תפרו את־בריתי היום ואת־בריתי הלילה ולבלתי היות יומם־ולילה בעתם׃
21 גם־בריתי תפר את־דוד עבדי מהיות־לו בן מלך על־כסאו ואת־הלוים הכהנים משרתי׃
28 ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃
28 ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃
10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל־עמך אעשה נפלאת אשר לא־נבראו בכל־הארץ ובכל־הגוים וראה כל־העם אשר־אתה בקרבו את־מעשה יהוה כי־נורא הוא אשר אני עשה עמך׃
10 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
11 פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן השיב את־חמתי מעל בני־ישראל בקנאו את־קנאתי בתוכם ולא־כליתי את־בני־ישראל בקנאתי׃
12 לכן אמר הנני נתן לו את־בריתי שלום׃
13 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על־בני ישראל׃
3 ויפל אברם על־פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃
4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃
5 ולא־יקרא עוד את־שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב־המון גוים נתתיך׃
6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃
7 והקמתי את־בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃
8 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ׀ ארץ מגריך את כל־ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃
9 ויאמר אלהים אל־אברהם ואתה את־בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃
10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל־זכר׃
11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃
13 את־קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃
16 ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ־הצבי וכלה בידו׃
17 וישם ׀ פניו לבוא בתקף כל־מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן־לו להשחיתה ולא תעמד ולא־לו תהיה׃
12 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את־עגלון מלך־מואב על־ישראל על כי־עשו את־הרע בעיני יהוה׃
13 ויאסף אליו את־בני עמון ועמלק וילך ויך את־ישראל ויירשו את־עיר התמרים׃
9 וידעת כי־יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי [מצותו כ] (מצותיו ק) לאלף דור׃
6 ויצא המלך יהורם ביום ההוא משמרון ויפקד את־כל־ישראל׃
7 וילך וישלח אל־יהושפט מלך־יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל־מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃
3 ויעמד המלך על־העמוד ויכרת את־הברית ׀ לפני יהוה ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת־עדותיו ואת־חקתיו בכל־לב ובכל־נפש להקים את־דברי הברית הזאת הכתבים על־הספר הזה ויעמד כל־העם בברית׃
21 ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר־שמתי בפיך לא־ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד־עולם׃ ס
16 להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
17 העזבת אלוף נעוריה ואת־ברית אלהיה שכחה׃
31 ושתי את־גבלך מים־סוף ועד־ים פלשתים וממדבר עד־הנהר כי ׀ אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃
32 לא־תכרת להם ולאלהיהם ברית׃
25 וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה־רעה מן־הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים׃
5 ועתה אם־שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את־בריתי והייתם לי סגלה מכל־העמים כי־לי כל־הארץ׃
17 וחסד יהוה ׀ מעולם ועד־עולם על־יראיו וצדקתו לבני בנים׃
18 לשמרי בריתו ולזכרי פקדיו לעשותם׃
5 ויחזק מלך־הנגב ומן־שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו׃
6 ולקץ שנים יתחברו ובת מלך־הנגב תבוא אל־מלך הצפון לעשות מישרים ולא־תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים׃
5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את־רפאים בעשתרת קרנים ואת־הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃
8 ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר׃
9 ואני הנני מקים את־בריתי אתכם ואת־זרעכם אחריכם׃
10 ואת כל־נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל־חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃
11 והקמתי את־בריתי אתכם ולא־יכרת כל־בשר עוד ממי המבול ולא־יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃
12 ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃
13 את־קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃