3 מפי עוללים ׀ וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם׃
4 כי־אראה מיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה׃
5 מה־אנוש כי־תזכרנו ובן־אדם כי תפקדנו׃
7 מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון׃
8 להושיבי עם־נדיבים עם נדיבי עמו׃
17 ולי מה־יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃
18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃
14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃
7 ויאמר יהוה אל־שמואל אל־תבט אל־מראהו ואל־גבה קומתו כי מאסתיהו כי ׀ לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב׃