9 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם־בא אל־אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן־זרע לאחיו׃
10 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם־אתו׃
26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל־הרמש הרמש על־הארץ׃
27 ויברא אלהים ׀ את־האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃
28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את־הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל־חיה הרמשת על־הארץ׃
24 וינחם דוד את בת־שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן [ויקרא כ] (ותקרא ק) את־שמו שלמה ויהוה אהבו׃
7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי־קדש הוא לאלהיו׃
14 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃
3 אשתך ׀ כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך׃
17 וינגע יהוה ׀ את־פרעה נגעים גדלים ואת־ביתו על־דבר שרי אשת אברם׃
18 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה־זאת עשית לי למה לא־הגדת לי כי אשתך הוא׃
6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃
2 ונקבצו בני־יהודה ובני־ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן־הארץ כי גדול יום יזרעאל׃
21 ויפל יהוה אלהים ׀ תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃
22 ויבן יהוה אלהים ׀ את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת׃
24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃
1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃
2 ותאמר שרי אל־אברם הנה־נא עצרני יהוה מלדת בא־נא אל־שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃
3 ותקח שרי אשת־אברם את־הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃
36 כה־אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃
37 לכן הנני מקבץ את־כל־מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל־אשר אהבת על כל־אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את־כל־ערותך׃
1 רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא־חלה כי־רבים בני־שוממה מבני בעולה אמר יהוה׃
1 והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה׃
25 וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃
22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃
13 כי־יקח איש אשה ובא אליה ושנאה׃
14 ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את־האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא־מצאתי לה בתולים׃
15 ולקח אבי [הנער כ] (הנערה ק) ואמה והוציאו את־בתולי [הנער כ] (הנערה ק) אל־זקני העיר השערה׃
16 ואמר אבי [הנער כ] (הנערה ק) אל־הזקנים את־בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה׃
17 והנה־הוא שם עלילת דברים לאמר לא־מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר׃
18 יהי־מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃
19 אילת אהבים ויעלת־חן דדיה ירוך בכל־עת באהבתה תשגה תמיד׃
22 ויבן יהוה אלהים ׀ את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת׃
24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃
9 טוב לשבת על־פנת־גג מאשת מדינים ובית חבר׃
24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃
25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃
9 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃
29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃
30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את־אשתו והעמיד את־האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל־התורה הזאת׃
6 שימני כחותם על־לבך כחותם על־זרועך כי־עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה׃
7 מים רבים לא יוכלו לכבות את־האהבה ונהרות לא ישטפוה אם־יתן איש את־כל־הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו׃ ס
9 ראה חיים עם־אשה אשר־אהבת כל־ימי חיי הבלך אשר נתן־לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר־אתה עמל תחת השמש׃
10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה־בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃
11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃
12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה־לי עדנה ואדני זקן׃
21 ויתחזק אביהו וישא־לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות׃ ס
5 שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים׃
9 לבבתני אחתי כלה לבבתיני [באחד כ] (באחת ק) מעיניך באחד ענק מצורניך׃
17 לא תחמד בית רעך לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ פ
1 כי־יקח איש אשה ובעלה והיה אם־לא תמצא־חן בעיניו כי־מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃
2 תחלת דבר־יהוה בהושע פ ויאמר יהוה אל־הושע לך קח־לך אשת זנונים וילדי זנונים כי־זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה׃
32 נאף אשה חסר־לב משחית נפשו הוא יעשנה׃
18 ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו׃
14 לא תנאף׃ ס
4 אשת־חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃
22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃
5 כי־יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא־יעבר עליו לכל־דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את־אשתו אשר־לקח׃ ס
10 אשת־חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃
2 ישקני מנשיקות פיהו כי־טובים דדיך מיין׃
22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃
10 שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי־ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה׃
7 מים רבים לא יוכלו לכבות את־האהבה ונהרות לא ישטפוה אם־יתן איש את־כל־הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו׃ ס
29 כן הבא אל־אשת רעהו לא ינקה כל־הנגע בה׃
7 כלך יפה רעיתי ומום אין בך׃ ס
14 שובו בנים שובבים נאם־יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון׃
13 והוא אשה בבתוליה יקח׃
14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את־אלה לא יקח כי אם־בתולה מעמיו יקח אשה׃
10 ואיש אשר ינאף את־אשת איש אשר ינאף את־אשת רעהו מות־יומת הנאף והנאפת׃
13 ואיש אשר ישכב את־זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃
9 טובים השנים מן־האחד אשר יש־להם שכר טוב בעמלם׃
10 כי אם־יפלו האחד יקים את־חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו׃
11 גם אם־ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃
12 ואם־יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק׃
15 ולא־אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל־יבגד׃
16 כי־שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על־לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו׃ ס
9 ראה חיים עם־אשה אשר־אהבת כל־ימי חיי הבלך אשר נתן־לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר־אתה עמל תחת השמש׃
24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃
8 ערות אשת־אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃ ס
20 ואל־אשת עמיתך לא־תתן שכבתך לזרע לטמאה־בה׃