5 ואך את־דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל־חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם׃
1 ונפש כי־תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם־לוא יגיד ונשא עונו׃
13 על־מה ׀ נאץ רשע ׀ אלהים אמר בלבו לא תדרש׃
14 ראתה כי־אתה ׀ עמל וכעס ׀ תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה ׀ היית עוזר׃
49 ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה׃ פ
25 מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃
17 לא־תשנא את־אחיך בלבבך הוכח תוכיח את־עמיתך ולא־תשא עליו חטא׃
12 אם־חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא׃
13 והיתה הארץ לשממה על־ישביה מפרי מעלליהם׃ ס
3 ערום ׀ ראה רעה [ויסתר כ] (ונסתר ק) ופתיים עברו ונענשו׃
17 ואם־נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל־מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא־ידע ואשם ונשא עונו׃