5 ואך את־דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל־חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם׃
13 על־מה ׀ נאץ רשע ׀ אלהים אמר בלבו לא תדרש׃
14 ראתה כי־אתה ׀ עמל וכעס ׀ תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה ׀ היית עוזר׃
12 אם־חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא׃
1 ונפש כי־תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם־לוא יגיד ונשא עונו׃
17 ואם־נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל־מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא־ידע ואשם ונשא עונו׃
49 ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה׃ פ
17 לא־תשנא את־אחיך בלבבך הוכח תוכיח את־עמיתך ולא־תשא עליו חטא׃
13 והיתה הארץ לשממה על־ישביה מפרי מעלליהם׃ ס
25 מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃
3 ערום ׀ ראה רעה [ויסתר כ] (ונסתר ק) ופתיים עברו ונענשו׃