22 ויבן יהוה אלהים ׀ את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת׃
24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃
7 אל־תהי חכם בעיניך ירא את־יהוה וסור מרע׃
8 רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך׃
22 לב מח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש־גרם׃
1 מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה׃
26 כלה שארי ולבבי צור־לבבי וחלקי אלהים לעולם׃
10 והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי־הילדות והשחרות הבל׃
13 כי־אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃
14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃
24 צוף־דבש אמרי־נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃