11 כי אנכי ידעתי את־המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם־יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃
5 בגבעון נראה יהוה אל־שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן־לך׃
6 ויאמר שלמה אתה עשית עם־עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר־לו את־החסד הגדול הזה ותתן־לו בן ישב על־כסאו כיום הזה׃
7 ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את־עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא׃
8 ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם־רב אשר לא־ימנה ולא יספר מרב׃
9 ונתת לעבדך לב שמע לשפט את־עמך להבין בין־טוב לרע כי מי יוכל לשפט את־עמך הכבד הזה׃
10 וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את־הדבר הזה׃
11 ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את־הדבר הזה ולא־שאלת לך ימים רבים ולא־שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט׃
12 הנה עשיתי כדבריך הנה ׀ נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא־היה לפניך ואחריך לא־יקום כמוך׃
6 בכל־דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃
14 באין תחבלות יפל־עם ותשועה ברב יועץ׃
5 בטח אל־יהוה בכל־לבך ואל־בינתך אל־תשען׃
6 בכל־דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃
33 בחיק יוטל את־הגורל ומיהוה כל־משפטו׃
1 לתאוה יבקש נפרד בכל־תושיה יתגלע׃
2 לא־יחפץ כסיל בתבונה כי אם־בהתגלות לבו׃
3 בבוא־רשע בא גם־בוז ועם־קלון חרפה׃
4 מים עמקים דברי פי־איש נחל נבע מקור חכמה׃
5 שאת פני־רשע לא־טוב להטות צדיק במשפט׃
6 שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃
7 פי־כסיל מחתה־לו ושפתיו מוקש נפשו׃
8 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן׃
9 גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃
10 מגדל־עז שם יהוה בו־ירוץ צדיק ונשגב׃
11 הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃
12 לפניש־בר יגבה לב־איש ולפני כבוד ענוה׃
13 משיב דבר בטרם ישמע אולת היא־לו וכלמה׃
14 רוח־איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃
9 ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃
10 ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את־הטוב נקבל מאת האלהים ואת־הרע לא נקבל בכל־זאת לא־חטא איוב בשפתיו׃ פ