41 הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו ׀ איש את־רעהו ויבכו איש את־רעהו עד־דוד הגדיל׃
42 ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ׀ ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד־עולם׃ פ
14 ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה׃
27 וישלח משה את־חתנו וילך לו אל־ארצו׃ פ
41 הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו ׀ איש את־רעהו ויבכו איש את־רעהו עד־דוד הגדיל׃
7 יהוה ישמרך מכל־רע ישמר את־נפשך׃
8 יהוה ישמר־צאתך ובואך מעתה ועד־עולם׃
6 ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל־אהליהם׃ ס
24 יברכך יהוה וישמרך׃ ס
25 יאר יהוה ׀ פניו אליך ויחנך׃ ס
26 ישא יהוה ׀ פניו אליך וישם לך שלום׃ ס
20 ויעזב את־הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה־נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה־עשיתי לך׃
21 וישב מאחריו ויקח את־צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו׃ פ
8 ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה [יעשה כ] (יעש ק) יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם־המתים ועמדי׃
9 יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה׃
10 ותאמרנה־לה כי־אתך נשוב לעמך׃
11 ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד־לי בנים במעי והיו לכם לאנשים׃
12 שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש־לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים׃
13 הלהן ׀ תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד מכם כי־יצאה בי יד־יהוה׃
14 ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה׃