15 בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר־גרם׃
3 שוא ׀ ידברו איש את־רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃
4 יכרת יהוה כל־שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃
21 מות וחיים ביד־לשון ואהביה יאכל פריה׃
19 שפת־אמת תכון לעד ועד־ארגיעה לשון שקר׃
19 ברב דברים לא יחדל־פשע וחשך שפתיו משכיל׃
1 למנצח [לידיתון כ] (לידותון ק) מזמור לדוד׃
9 אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃
28 ולשוני תהגה צדקך כל־היום תהלתך׃
12 לכו־בנים שמעו־לי יראת יהוה אלמדכם׃
13 מי־האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב׃
4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃
2 יהוה הצילה נפשי משפת־שקר מלשון רמיה׃
18 יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃
28 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃
30 פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃
31 תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃
5 וירד יהוה לראת את־העיר ואת־המגדל אשר בנו בני האדם׃
6 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא־יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃
7 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃
8 ויפץ יהוה אתם משם על־פני כל־הארץ ויחדלו לבנת העיר׃
9 על־כן קרא שמה בבל כי־שם בלל יהוה שפת כל־הארץ ומשם הפיצם יהוה על־פני כל־הארץ׃ פ