14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃
11 כי אנכי ידעתי את־המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם־יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃
12 וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם׃
13 ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל־לבבכם׃
25 טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃
26 טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃
7 דום ׀ ליהוה והתחולל לו אל־תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃
4 ודעו כי־הפלה יהוה חסיד לו יהוה ישמע בקראי אליו׃
8 על־אלהים ישעי וכבודי צור־עזי מחסי באלהים׃
7 ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃
8 והיה כעץ ׀ שתול על־מים ועל־יובל ישלח שרשיו ולא [ירא כ] (יראה ק) כי־יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃
31 וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃ פ
10 משבית מלחמות עד־קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש׃
7 ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ס ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל־אלה גבורי חיל׃
14 קוה אל־יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל־יהוה׃
1 למנצח לדוד מזמור׃
17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד־עולם׃
3 יצר סמוך תצר שלום ׀ שלום כי בך בטוח׃
22 חלקו ׀ מחמאת פיו וקרב־לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃
27 המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל־שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את־דבר אלהים׃ פ
15 כי כה־אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם׃