8 אשכילך ׀ ואורך בדרך־זו תלך איעצה עליך עיני׃
8 ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל־היכל־קדשך ביראתך׃
28 הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם ׀ יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃
28 הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם ׀ יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃
10 אל־תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על־זה׃
11 ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא־יכזבו מימיו׃
12 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
1 אל־תתהלל ביום מחר כי לא־תדע מה־ילד יום׃
20 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃
20 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃
11 תודיעני ארח חיים שבע מחות את־פניך נעמות בימינך נצח׃
13 אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה׃
9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי־הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃ ס
18 גל־עיני ואביטה נפלאות מתורתך׃
5 אנשי־רע לא־יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃
35 כי מצאי [מצאי כ] (מצא ק) חיים ויפק רצון מיהוה׃
3 כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃
5 אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃
12 בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃
13 עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃
1 ויען איוב ויאמר׃
2 אמנם ידעתי כי־כן ומה־יצדק אנוש עם־אל׃
3 אם־יחפץ לריב עמו לא־יעננו אחת מני־אלף׃
4 חכם לבב ואמיץ כח מי־הקשה אליו וישלם׃
33 יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃
9 כי־גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם׃
2 ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃
3 והריחו ביראת יהוה ולא־למראה עיניו ישפוט ולא־למשמע אזניו יוכיח׃
29 גם־זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה׃ ס
8 חכם־לב יקח מצות ואויל פתים ילבט׃
8 השמיעני בבקר ׀ חסדך כי־בך בטחתי הודיעני דרך־זו אלך כי־אליך נשאתי נפשי׃
16 והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא־ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃
8 כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה׃
30 פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃
23 מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃
12 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
2 בא־זדון ויבא קלון ואת־צנועים חכמה׃
12 והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
13 לא־ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃
14 תהום אמר לא בי־היא וים אמר אין עמדי׃
15 לא־יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃
16 לא־תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃
17 לא־יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי־פז׃
18 ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃
19 לא־יערכנה פטדת־כוש בכתם טהור לא תסלה׃ פ
20 והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃
21 ונעלמה מעיני כל־חי ומעוף השמים נסתרה׃
22 אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃
4 אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את־יעף דבר יעיר ׀ בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃
5 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃
10 רק־בזדון יתן מצה ואת־נועצים חכמה׃
19 יהוה בחכמה יסד־ארץ כונן מים בתבונה׃
8 הגיד לך אדם מה־טוב ומה־יהוה דורש ממך כי אם־עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם־אלהיך׃ פ
6 כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃
6 כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃
9 ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו׃
28 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃
18 מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃
24 מה־רבו מעשיך ׀ יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃
7 אל־תהי חכם בעיניך ירא את־יהוה וסור מרע׃
105 נר־לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃
105 נר־לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃
23 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא־לאיש הלך והכין את־צעדו׃
23 לך ׀ אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די־בעינא מנך די־מלת מלכא הודעתנא׃
20 ענה דניאל ואמר להוא שמה די־אלהא מברך מן־עלמא ועד־עלמא די חכמתא וגבורתא די לה־היא׃
10 כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃ ס
5 גדול אדונינו ורב־כח לתבונתו אין מספר׃
130 פתח דבריך יאיר מבין פתיים׃
16 קנה־חכמה מה־טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃
10 למדני ׀ לעשות רצונך כי־אתה אלוהי רוחך טובה תנחני בארץ מישור׃
11 למען־שמך יהוה תחיני בצדקתך ׀ תוציא מצרה נפשי׃
24 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃
12 כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃
29 ארך אפים רב־תבונה וקצר־רוח מרים אולת׃
5 בטח אל־יהוה בכל־לבך ואל־בינתך אל־תשען׃
6 בכל־דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃
9 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃
3 נצר פיו שמר נפשו פשק פתיו מחתה־לו׃
15 דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃
6 ויאמר אל־השפטים ראו מה־אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט׃
26 כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם־זה הבל ורעות רוח׃
4 דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני׃
5 הדריכני באמתך ׀ ולמדני כי־אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל־היום׃
7 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ פ
1 אשרי־האיש אשר ׀ לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב׃
2 כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה׃
11 הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי׃
6 כי בתחבלות תעשה־לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃
2 לא־יחפץ כסיל בתבונה כי אם־בהתגלות לבו׃
17 והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל־ספר וחכמה ודניאל הבין בכל־חזון וחלמות׃
1 הוי הירדים מצרים לעזרה על־סוסים ישענו ויבטחו על־רכב כי רב ועל פרשים כי־עצמו מאד ולא שעו על־קדוש ישראל ואת־יהוה לא דרשו׃
2 וגם־הוא חכם ויבא רע ואת־דבריו לא הסיר וקם על־בית מרעים ועל־עזרת פעלי און׃
8 קנה־לב אהב נפשו שמר תבונה למצא־טוב׃
1 לאדם מערכי־לב ומיהוה מענה לשון׃
15 לב נבון יקנה־דעת ואזן חכמים תבקש־דעת׃
4 והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך׃
22 בהתהלכך ׀ תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃