8 אשכילך ׀ ואורך בדרך־זו תלך איעצה עליך עיני׃
8 ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל־היכל־קדשך ביראתך׃
11 תודיעני ארח חיים שבע מחות את־פניך נעמות בימינך נצח׃
13 אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה׃
11 ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא־יכזבו מימיו׃
10 אל־תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על־זה׃
18 גל־עיני ואביטה נפלאות מתורתך׃
12 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
5 אנשי־רע לא־יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃
2 בא־זדון ויבא קלון ואת־צנועים חכמה׃
12 והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
13 לא־ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃
14 תהום אמר לא בי־היא וים אמר אין עמדי׃
15 לא־יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃
16 לא־תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃
17 לא־יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי־פז׃
18 ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃
19 לא־יערכנה פטדת־כוש בכתם טהור לא תסלה׃ פ
20 והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃
21 ונעלמה מעיני כל־חי ומעוף השמים נסתרה׃
22 אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃
17 והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל־ספר וחכמה ודניאל הבין בכל־חזון וחלמות׃
5 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃
10 רק־בזדון יתן מצה ואת־נועצים חכמה׃
19 יהוה בחכמה יסד־ארץ כונן מים בתבונה׃
12 כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃
4 אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את־יעף דבר יעיר ׀ בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃
9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי־הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃ ס
33 יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃
9 ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו׃
6 כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃
1 הוי הירדים מצרים לעזרה על־סוסים ישענו ויבטחו על־רכב כי רב ועל פרשים כי־עצמו מאד ולא שעו על־קדוש ישראל ואת־יהוה לא דרשו׃
2 וגם־הוא חכם ויבא רע ואת־דבריו לא הסיר וקם על־בית מרעים ועל־עזרת פעלי און׃
9 כי־גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם׃
8 השמיעני בבקר ׀ חסדך כי־בך בטחתי הודיעני דרך־זו אלך כי־אליך נשאתי נפשי׃
4 דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני׃
5 הדריכני באמתך ׀ ולמדני כי־אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל־היום׃
24 מה־רבו מעשיך ׀ יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃
23 מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃
7 אל־תהי חכם בעיניך ירא את־יהוה וסור מרע׃
35 כי מצאי [מצאי כ] (מצא ק) חיים ויפק רצון מיהוה׃
5 בטח אל־יהוה בכל־לבך ואל־בינתך אל־תשען׃
6 בכל־דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃
2 ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃
3 והריחו ביראת יהוה ולא־למראה עיניו ישפוט ולא־למשמע אזניו יוכיח׃
2 לא־יחפץ כסיל בתבונה כי אם־בהתגלות לבו׃
1 ויען איוב ויאמר׃
2 אמנם ידעתי כי־כן ומה־יצדק אנוש עם־אל׃
3 אם־יחפץ לריב עמו לא־יעננו אחת מני־אלף׃
4 חכם לבב ואמיץ כח מי־הקשה אליו וישלם׃
20 ענה דניאל ואמר להוא שמה די־אלהא מברך מן־עלמא ועד־עלמא די חכמתא וגבורתא די לה־היא׃
16 והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא־ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃
8 קנה־לב אהב נפשו שמר תבונה למצא־טוב׃
6 כי בתחבלות תעשה־לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃
15 דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃
3 נצר פיו שמר נפשו פשק פתיו מחתה־לו׃
5 גדול אדונינו ורב־כח לתבונתו אין מספר׃
23 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא־לאיש הלך והכין את־צעדו׃
22 בהתהלכך ׀ תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃
8 חכם־לב יקח מצות ואויל פתים ילבט׃
29 ארך אפים רב־תבונה וקצר־רוח מרים אולת׃
1 לאדם מערכי־לב ומיהוה מענה לשון׃
1 אשרי־האיש אשר ׀ לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב׃
2 כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה׃
28 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃
8 כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה׃
23 לך ׀ אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די־בעינא מנך די־מלת מלכא הודעתנא׃
30 פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃
26 כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם־זה הבל ורעות רוח׃
28 הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם ׀ יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃
7 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ פ
9 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃
20 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃
24 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃
18 מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃
10 כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃ ס
12 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
105 נר־לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃
130 פתח דבריך יאיר מבין פתיים׃
6 ויאמר אל־השפטים ראו מה־אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט׃
10 למדני ׀ לעשות רצונך כי־אתה אלוהי רוחך טובה תנחני בארץ מישור׃
11 למען־שמך יהוה תחיני בצדקתך ׀ תוציא מצרה נפשי׃
6 כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃
4 והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך׃
15 לב נבון יקנה־דעת ואזן חכמים תבקש־דעת׃
105 נר־לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃
8 הגיד לך אדם מה־טוב ומה־יהוה דורש ממך כי אם־עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם־אלהיך׃ פ
29 גם־זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה׃ ס
1 אל־תתהלל ביום מחר כי לא־תדע מה־ילד יום׃
3 כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃
5 אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃
28 הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם ׀ יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃
20 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃
11 הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי׃
16 קנה־חכמה מה־טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃
12 בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃
13 עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃