6 לך־אל־נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃
7 אשר אין־לה קצין שטר ומשל׃
8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃
9 עד־מתי עצל ׀ תשכב מתי תקום משנתך׃
10 מעט נות מעט תנומות מעט ׀ חבק ידים לשכב׃
11 ובא־כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ פ
9 גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃
23 בכל־עצב יהיה מותר ודברש־פתים אך־למחסור׃
24 יד־חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃
12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם־לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
13 וגם כל־האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל־עמלו מתת אלהים היא׃
4 ראש עשה כף־רמיה ויד חרוצים תעשיר׃
22 ברכת יהוה היא תעשיר ולא־יוסף עצב עמה׃
24 יד־חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃
3 גל אל־יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃
3 גל אל־יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃
9 טובים השנים מן־האחד אשר יש־להם שכר טוב בעמלם׃
13 אל־תאהב נה פן־תורש פקח עיניך שבע־לחם׃
19 כי לא הרבה יזכר את־ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃
18 גם כל־האדם אשר נתן־לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את־חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃
4 וראיתי אני את־כל־עמל ואת כל־כשרון המעשה כי היא קנאת־איש מרעהו גם־זה הבל ורעות רוח׃
8 יש אחד ואין שני גם בן ואח אין־לו ואין קץ לכל־עמלו גם־ [עיניו כ] (עינו ק) לא־תשבע עשר ולמי ׀ אני עמל ומחסר את־נפשי מטובה גם־זה הבל וענין רע הוא׃
11 הון מהבל ימעט וקבץ על־יד ירבה׃
10 כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃ ס
17 ויהי ׀ נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃