8 אל־תקצף יהוה עד־מאד ואל־לעד תזכר עון הן הבט־נא עמך כלנו׃
9 הוי רב את־יצרו חרש את־חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה־תעשה ופעלך אין־ידים לו׃ ס
34 הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי־מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃
16 הפככם אם־כחמר היצר יחשב כי־יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃
8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃
9 זכר־נא כי־כחמר עשיתני ואל־עפר תשיבני׃
23 כסף סיגים מצפה על־חרש שפתים דלקים ולב־רע׃
2 בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי־חרש מעשה ידי יוצר׃ ס
1 הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
2 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את־דברי׃
3 וארד בית היוצר [והנהו כ] (והנה ־הוא ק) עשה מלאכה על־האבנים׃
4 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃ פ
5 ויהי דבר־יהוה אלי לאמור׃
6 הכיוצר הזה לא־אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם־יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן־אתם בידי בית ישראל׃ ס