1 Venho ao meu jardim, minha irmã, noiva minha, para colher a minha mirra com o meu bálsamo, para comer o meu favo com o meu mel, e beber o meu vinho com o meu leite. Comei, amigos, bebei abundantemente, ó amados.2 Eu dormia, mas o meu coração velava. Eis a voz do meu amado! Está batendo: Abre-me, minha irmã, amada minha, pomba minha, minha imaculada; porque a minha cabeça está cheia de orvalho, os meus cabelos das gotas da noite.3 Já despi a minha túnica; como a tornarei a vestir? já lavei os meus pés; como os tornarei a sujar?4 O meu amado meteu a sua mão pela fresta da porta, e o meu coração estremeceu por amor dele.5 Eu me levantei para abrir ao meu amado; e as minhas mãos destilavam mirra, e os meus dedos gotejavam mirra sobre as aldravas da fechadura.6 Eu abri ao meu amado, mas ele já se tinha retirado e ido embora. A minha alma tinha desfalecido quando ele falara. Busquei-o, mas não o pude encontrar; chamei-o, porém ele não me respondeu.7 Encontraram-me os guardas que rondavam pela cidade; espancaram-me, feriram-me; tiraram-me o manto os guardas dos muros.8 Conjuro-vos, ó filhas de Jerusalém, se encontrardes o meu amado, que lhe digais que estou enferma de amor.9 Que é o teu amado mais do que outro amado, ó tu, a mais formosa entre as mulheres? Que é o teu amado mais do que outro amado, para que assim nos conjures?10 O meu amado é cândido e rubicundo, o primeiro entre dez mil.11 A sua cabeça é como o ouro mais refinado, os seus cabelos são crespos, pretos como o corvo.12 Os seus olhos são como pombas junto às correntes das águas, lavados em leite, postos em engaste.13 As suas faces são como um canteiro de bálsamo, os montões de ervas aromáticas; e os seus lábios são como lírios que gotejam mirra.14 Os seus braços são como cilindros de ouro, guarnecidos de crisólitas; e o seu corpo é como obra de marfim, coberta de safiras.15 As suas pernas como colunas de mármore, colocadas sobre bases de ouro refinado; o seu semblante como o Líbano, excelente como os cedros.16 O seu falar é muitíssimo suave; sim, ele é totalmente desejável. Tal é o meu amado, e tal o meu amigo, ó filhas de Jerusalém.

1 א באתי לגני אחתי כלה--אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים  {ס} 2 ב אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה 3 ג פשטתי את כתנתי--איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם 4 ד דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו 5 ה קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול 6 ו פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני 7 ז מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות 8 ח השבעתי אתכם בנות ירושלם  אם תמצאו את דודי--מה תגידו לו שחולת אהבה אני 9 ט מה דודך מדוד היפה בנשים  מה דודך מדוד שככה השבעתנו 10 י דודי צח ואדום דגול מרבבה 11 יא ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב 12 יב עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב--ישבות על מלאת 13 יג לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים--נטפות מור עבר 14 יד ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים 15 טו שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון--בחור כארזים 16 טז חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם